Auktion 22
Von King David Auctions
25.9.19
16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem, Israel
 פריטי קודש ופריטי ציונות, שואה וישראלינה
Die Auktion ist beendet

LOS 278:

הד העם – "שבועון דתי לאומי, ברוח החוגים המרכזיים שבעם" – "מנויינו בחברון, מתבקשים למסור למוכ"ז את הכסף" - עם רשימה ...

Verkauft für: $35 (₪124)
Preis inkl. Provision und MwSt: $ 43,26 (₪152,66)
Basierend auf dem vom Auktionshaus am Auktionstag festgelegten Kurs
Startpreis:
$ 25
Geschätzter Preis :
$120 - $150
Auktionshaus-Provision: 20%
MwSt: 18% Nur auf die Provision!
25.9.19 bei King David Auctions
Kennzeichen:

הד העם – "שבועון דתי לאומי, ברוח החוגים המרכזיים שבעם" – "מנויינו בחברון, מתבקשים למסור למוכ"ז את הכסף" - עם רשימה בכתב יד של גדולי רבני העיר וגדולי פרנסיה – היסטורי ומעניין מאוד, הקהילה בחברון קוראת ומשתמשת בשבועון ברוח ציונות הגר"אית והמזרחי!
העורך: ר' יצחק יעקב ילין. המו"ל: ר' ישראל ברדקי. שניהם מחשובי משפחות הישוב הישן ברוח הציונות הגר"אית והמזרחי.

ר' יצחק יעקב ילין
נולד בירושלים, בעיר העתיקה, בכ"ז באייר תרמ"ה (1885) למשפחת מדקדקים מפורסמים.
יצחק יעקב ילין נישא ללאה מרים, בתו של הרב משולם זלמן שפירא, בנו של הרב חיים יעקב שפירא, ראב"ד ירושלים. כבר בגיל 17 החל לפרסם עתון שבועי בשם "הציוני", בו קרא להפצת הרעיון הציוני ואימוצו על ידי היהדות החרדית (שהוא עצמו היה חלק ממנה). בעיתון זה, אשר הופץ בישיבות בירושלים, הטיף, בין היתר, לעשייה ציונית והצטרפות של בחורי ישיבות לשוק העבודה.

בשנת 1910 עם היווסדו של העיתון "מוריה" התמנה לעורכו הראשי ושימש בתפקיד זה במשך כל שנות הופעתו של העיתון. במהלך שנים אלו גם כתב חלק נכבד מאד ממאמרי העיתון. "מוריה" נסגר בתרע"ה, בימי מלחמת העולם הראשונה, בצו השלטונות הטורקיים, לאחר שילין לא קיים את הצו שאסר על העתונות לעסוק בעניינים מדיניים.

בזמן המלחמה כתב והוציא את העיתונים "לפי שעה" ו"בענייני דיומא". את השבועון "הד העם" הוציא בשנים 1924 ו-1925.

ר' יצחק יעקב ילין היה שנים רבות גם מורה לעברית, לדקדוק ולחשבון בישיבת עץ חיים. הוא היה הראשון שהנהיג את לימוד העברית בתלמודי תורה, תוך התנגדות מרה של חוגים חרדיים קנאיים. לזכותו חיבורם של שני ספרי דקדוק ללימוד העברית – ספר הניקוד (1921) וספר הפעלים (1930). ספרים אלו הופצו ושימשו יסוד ללימוד השפה העברית בתלמודי תורה וישיבות. כמו כן חיבר והוציא לאור ספר יסודי ורב-כמות על הדקדוק כיסוד בהלכה.

ר' יצחק יעקב ילין היה בין מייסדי שכונת קרית משה בירושלים, וגבאי ראשי וחזן בית הכנסת הגדול שבה, שקרוי על שמו: אהל יצחק.

ר' ישראל ברדקי, החזן הירושלמי למשפחת תלמידי הגר"א
נולד בירושלים, ג' כסלו תר"ן (1889), לאביו ר' ישעיהו, בנו של ר' שלמה חזן "החורבה", ונכדו של הגאון רבי ישעיהו ברדקי מפינסק, מראשוני הישוב האשכנזי בירושלים, ראש העדה, ראש הרבנים כלפי הממשלה ומראשי הכולל האשכנזי, חתנו של ר' ישראל משקלוב , מחלוצי העולים בתנועת "חזון ציון".

למד בחדרים ובישיבת "עץ חיים". היה בעל קול ערב מילדותו והשתתף במקהלה של סבו ר' שלמה החזן בבית-הכנסת של ה"חורבה" וממנו למד את נוסח התפלה. אח"כ היה תלמידו של הפרופסור החזן א.צ. אידלזון, שהכיר בו ככשרון מוסיקלי.

זכה לשמש כחזן בחורבה שנים רבות.

היה מקושר עם מרן הרב קוק, ששימש כנשיא בית הכנסת.

הפריט שלפנינו
רשימה של מנויים על העיתון וכן של מפרסמי מודעות ברכה בעיתון – שצריכים לשלם
כמה מהשמות
הרה"ג רבי יעקב יוסף סלונים – הרב הראשי האשכנזי
הרב רבינו פרנקו – הרב הראשי הספרדי
משפחת הרב סלומן מני ז"ל – הרב הראשי לפניהם
מר אליעזר דן סלונים – ראש הקהילה היהודית בחברון, נרצח בפרעות בתרפ"ט, הי"ד
האחים יעקב ויוסף ריבלין
מצב: טוב