תגלית! שבעה מכתבים מאת אדמור"י חנצ'ין לטובת הישיבה הירושלמית - יחיד מסוגו! לא נראו מהם מכתבים במכירות!

תגלית! שבעה מכתבים מאת אדמור"י חנצ'ין לטובת הישיבה הירושלמית - יחיד מסוגו! לא נראו מהם מכתבים במכירות!

דף נייר, כתוב משני צידיו, הכולל מכתבים מאת אדמו"רי בית חנצ'ין (מהחצרות הגדולות בעולם החסידי שלפני השואה) הקוראים לתמוך בישיבת חיי עולם שבעיה"ק ירושלים, וכן שהם תרמו סכום כסף מסוים. חנצ'ין, תרנ"ט [1899].

בראש הדף חותמותיו של האדמו"ר רבי חיים שמואל הורוויץ מחנצ'ין, ולאחר מכן שבעה מכתבים מאת בניו ומקורביו, אחד מהם בשמו ובפקודתו.

פירוט המכתבים:

המכתב הראשון: מאת האדמו"ר רבי חיים שמואל מחנצ'ין, כתוב בידי בנו, וחתום בשמו. "הנני בשם כ"ק אבי מרן הק' שליט"א להודיע אשר גם הוא נכון להיות נטפל לעושי מצווה...ובעזרתו ית"ש יתן בלי נדר עשרה רו"כ לשנה. לראי' באתי על החתום בשמו, הק' אליעזר הלוי הורוויץ".

המכתב השני: מאת בנו האדמו"ר רבי אליעזר הלוי מחנצ'ין. כתב ידו וחתימתו, עם חותמתו.

המכתב השלישי (כתוב במאונך): מכתב נוסף מאת האדמו"ר רבי אליעזר הלוי מחנצ'ין.

בעמוד השני:

המכתב הרביעי: מאת רבי יוסף ברוך הלוי הורוויץ, נכדו של הרבי מחנצ'ין.

המכתב החמישי: מאת רבי שלום הלוי [שטרנפלד] הורוויץ, בנו של הרבי מחנצ'ין .

המכתב השישי: מאת רבי יחיאל ישעיה [וינברג] הי"ד, חתנו של האדמו"ר מחנצ'ין, ולימים רבה של יענדזאוו (ינדז׳יוב). מקצת מחסידי חנצ'ין קיבלו את מרותו כאדמו"ר.

המכתב השביעי: (שורה אחת וחתימה) מאת אביו של הנ"ל, רבי אהרן [וינברג] אב"ד יענדזאוו, ומגדולי רבני פולין.

תולדותם בקודש:

הרה"ק רבי חיים שמואל הורוויץ מחנצ'ין, נינם של החוזה מלובלין ושל בעל 'מאור ושמש'.

בילדותו התייתם מאביו וגדל אצל זקנו אבי אמו הרה"ק "הגוטער איד" מניישטאט זי"ע. כשהגיע לפרק איש מקדש נשא את הרבנית הצדקנית מרת שרה בת הגה“ק רבי יהושע העשיל מקומארנא זי"ע בן הגה"ק בעל 'ברוך טעם' מלייפניק זי"ע זקנו הרה“ק הגוטער איד זי"ע שולח עוד בחייו אברכים לנכדו זה לקבל ממנו הדרכה בחסידות וגם הסכים שימסרו לו קויטלאך להפקד בדבר ישועה ורחמים באומרו "הלא אמרתי מכבר שיהודים יכולים להיוושע אצלו".

התפרסם כאיש קודש וטהור, ונודע כמתמיד עצום. היה ידוע כאוהב ארץ ישראל, עד כדי כך שסדרי חייו הונהגו לפי שעון ארץ ישראל ולחשיבות היה אצלו חפצים מארץ ישראל והיה מקדש קידש שבת רק מיין מארץ ישראל ועוד.

הסתלקותו בשנת תרע“ד ערב מלחמת העולם הראשונה לאחר שריפות גדולות בעיר חנטשין עבר לקילץ שבשכינותה, שם נחלש מכיון שלא יכל לסבול את הצרות הגדולות של עם ישראל, ונסתלק ליל שב“ק פרשת שמות ח“י טבת תרע“ו ומנו“כ באהל אדמור“י חנטשין שבקיעלץ. הרבה יהודים היה נוהרים לציונו הק‘ ביום ההילולא.

הרה“ק מהר“א מבעלז זי“ע קם מלוא קומתו לפני יהודי שראה את רבינו זי“ע. הרה“ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי“ע היה ערך כל שנה שוה“ט לכבוד יומא דהילולא של רבינו זי“ע ואמרו “דעם טאג קען מען פויעלן בזכותו”.

אחד מתלמידיו המפורסמים היה הרה“ק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי“ע.

בנו בכורו מ“מ הרה“ק רבי יהושע העשיל מחנטשין זי“ע הי“ד שגר בעלקוש היה נקרא זקן אדמור“י פולין נהרג בשוואה באושוויץ בגיל 93. חתנו היה רבי יוסף ברוך, כותב אחד המכתבים שלפנינו.

בנו השני הרה“ק רבי אליעזר זי“ע חתן הרה“ק רבי משה יוסף מאוהל זי“ע בן הייטב לב מסיגעט זי“ע. כיהן באדמו"רות אחרי פטירת אביו. נסתלק ה‘ סיון תרע“ט ומנו“כ באהל אדמור“י חנטשין שבקיעלץ. לפנינו שני מכתבים ממנו, ואחד שלו בשם אביו.

בנו השלישי הרה“ק רבי שלום זי“ע. קיבל בחסידות מאביו והיה מגדולי התלמידים של אביו. בשנת תרע״ו - לאחר פטירת אביו, קיבל את מרותו של אחיו - רבי אליעזר. הסתלק י“ח חשון תר“פ ומנו“כ באהל אדמור“י חנטשין שבקיעלץ. מכתבו לפנינו.

מצב טוב.

כתמי זמן.