מכתב מרטיט על רצח האדמו"ר מסלונים הי"ד

מכתב מרטיט על רצח האדמו"ר מסלונים הי"ד
מכתב מאת א"ש לוריא, מודפס במכונת כתיבה, חתום על ידו בעפרון. [חשון תש"ו?]. בתחתית המכתב רישום בעפרון (אולי בכתב ידו של רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל): "נתקבל כ"ג חשון תש"ו".
חסר ראשו של המכתב, ובו התאריך והפתיחה.
תוכן המכתב: רצח האדמו"ר מסלונים, הגה"צ רבי שלמה דוד יהושע וינברג, ה' יקום דמו.
"אתמול בערב... הוא הביא ידיעות נוראות, הוא סיפר ששאל את האדמו"ר מוהרשד"י זי"ע כשראה אותו בפעם האחרון מה שהוא אומר על המצב, אז השיב לו שמהדמים היהודיים שנשפכים נעשה מלבוש לקוב"ה, ומי לא רוצה לזכות להיות מלבוש לקוב"ה".
"סיפר שהסיבה שרצחו אותו היתה...".
"כל אנ"ש כאן מזועזעים מהידיעות בפרטיות על כל אחד, כשהובילו אותם על האוטו להריגה שרו נשמת ולמנצח על אילת השחר".
האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע וינברג (תרע"ד, 1914 - תש"ד 1943) האדמו"ר הרביעי של חסידות סלונים, ובנו של ר' אברהם וינברג השני מסלונים. אמו הייתה נינה של רבי מנחם מנדל מקוצק.
משהגיע למחנה הריכוז והעבודה קולדיצ'בו ברוסיה הלבנה, אף שסיכן בכך את חייו, המשיך להתפלל 3 פעמים ביום ואף השתמש בטלית ותפילין ששמר בסתר. דעתו הייתה שיש למסור את הנפש גם על איסורים מדברי חכמים.
האדמו"ר נרצח יחד עם שמונה יהודים נוספים, והם נקברו בקבר אחים. הוא הלך למותו בגוף זקוף וראש מורם ואמר ליהודים שהלכו עמו: "מובא במדרש שהקב"ה צובע את לבושיו בדם ההרוגים על קדושת שמו, וכשמגיע יום הדין לובש אותו פורפורין (=לבוש צבוע)", והוסיף ביידיש: "מה יכול להיות חשוב יותר מאשר להיות רשום על לבושו של הקב"ה?" – נוסח דומה למה שמתואר במכתב המרטיט שלפנינו.
גם רעייתו ובתו שרה-אסתר נספו.
תורותיו פורסמו בשנת תשכ"ז בספר "זיכרון קדוש" בידי האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי (אז ראש ישיבת סלונים) שהיה חברו מנוער.
מצב טוב.