מכתב עצוב ומרטיט על פטירת הגאון ה'יפה עיניים', בכתב ידו של בנו רבי יעקב – תרמ"ו

מכתב עצוב ומרטיט על פטירת הגאון ה'יפה עיניים', בכתב ידו של בנו רבי יעקב – תרמ"ו
המכתב ממוען אל דודו רבי צבי הירש יעלין, ובו מתאר רבי יעקב יעלין את השבר הגדול לעם ישראל בכלל, ולו בפרט, מפטירת אביו. הדף כתוב משני צידיו.

"ידי רפו ולבבי נמס... ופלצות אחזתני, מרוב יגוני ושברון לבי, ומי יתן ראשי מים... ואבכה יומם ולילה על [הרב אשר] לילות כימים שם לתורה, ועל שתי זרועותיו שהן כשני ספרי תורות שנגללין, כי לקח אותו – צדיק וגאון הדור – אלוקים, ואיננו!

"ואם כל גדולי התורה יילילו ויקוננו עליו... ואם כי כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' ...הלא משנה שברון גדול כים השברתי אנכי בנו, וגם כעת לא אוכל להבליג על יגוני.. ".

"ואמלטה רק לשאול לשלום לבית אחי אדוני אמו"ר הגאון זצ"ל... מצפה לנחמת ה' בתוך אבלי ציון וירושלים...".

חותם: "יעקב בהגאון הגרא"ל יעלין זצ"ל".

הגאון רבי אריה ליב יעלין (תק"פ-תרמ"ו) בעל 'יפה עיניים', מגדולי תלמידיו של רבי יצחק מוולוז'ין, כיהן ברבנות העיר יאשינובקה, ולאחר מכן בעיר בילסק. ספרו "יפה עיניים" נדפס בש"ס וילנא, ומאז בכל מהדורות התלמוד הבבלי המבוססות על מהדורה זו. ספר זה הוא תשתית ללימוד ומחקר השוואתי בין התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, הוא מציין על כל סוגיה בתלמוד הבבלי את הסוגיות העוסקות בנושא זה בתלמוד הירושלמי. מלבד חיבורו המפורסם, כתב גם את הספר "מצפה אריה" על הלכות הרי"ף, ואת ספר דרשותיו "קול אריה".

גאונותו האדירה היתה לשם דבר. מרן הראי"ה קוק סיפר שהוא והיפה עיניים שבתו בשבת שניה של חנוכה (כך יוצא אחת למספר שנים) באותו מקום. הרב קוק התפעל מכך שהיפה עיניים ידע בעל פה את היוצרות של שבת שניה של חנוכה.

מצב טוב. דף מקופל. בלאי אופייני.