עט נובע ששימש לחתימה על מגילת העצמאות, מעיזבונו של השר דוד צבי פנקס - עטו של דוד צבי פנקס, איש תנועת המזרחי, חבר ”מועצת העם” ולימים שר בממשלת ישראל, ששימש אותו לחתימה על מגילת העצמאות. תוצרת Parker, ארצות הברית, שנות ה-40. עט נובע פרקר 51; במעמד הכרזת העצמאות (ראו להלן), חתם דוד צבי פנקס על הקלף בעט זה וכפי הנראה אף העבירו לחותמים אחרים. מיד בתום הטקס כתב פנקס על גבי מעטפת נייר, המצורפת לעט שלפנינו: ”בעט זה חתמתי בשעה טובה ומוצלחת על מגילת היסוד של מדינת ישראל ביום עש”ק ה' אייר תש”ח באולם המוזיאון – בית דיזנגוף – תל אביב”, והכניסו למעטפה. מאז נשמר העט ברשות משפחת פנקס, ואף הוצג לציבור במוזיאון הכנסת החדש (אפריל 2026). נוסח מגילת העצמאות ומעמד החתימה לנוסח הסופי של הצהרת העצמאות של מדינת ישראל קדמו מספר טיוטות, מחלוקות ודיונים רבים. הנוסח שנבחר לבסוף, ואושר בדיון ”מועצת העם” (המוסד העליון של היישוב אשר הוקם לקראת הכרזת המדינה, וכלל נציגים מכל מפלגות היישוב; הפך בהמשך ל”מועצת המדינה הזמנית”), היה מבוסס על הצעתו של משה שרת (שרתוק), שנערכה בידי דוד בן-גוריון. בדיון בו אושר הנוסח, שהתקיים בערב שבת, ה-14 במאי 1948 בשעות הצהריים, נכחו עשרים וחמישה מחברי המועצה. אחד עשר החברים הנותרים שהו באותה עת בירושלים הנצורה, וחבר נוסף שהה בארצות הברית. בשעות אחר הצהריים של אותו יום ו' התכנסה מועצת העם באולם המוזיאון בשדרות רוטשילד בתל אביב לטקס הכרזת העצמאות והחתימה על המגילה. מסיבות שונות הוכנה ההכרזה בחופזה, ובשל כך לא הספיק סופר הסת”ם לכתוב את הנוסח הסופי על מגילת הקלף טרם הטקס. אי לכך, בן-גוריון הקריא את נוסח ההצהרה מדף שהודפס במכונת כתיבה, ולאחר מכן היה הראשון לחתום את שמו על יריעת קלף ריקה; חברי מועצת העם האחרים שנכחו בתל אביב באותה עת נקראו על פי סדר האלפבית לחתום את שמם על היריעה, כשאחרון החותמים היה משה שרת. לאחר הטקס, הופקדה יריעה זו בכספת בנק אנגלו-פלשתינה והוצאה משם לשם הוספת חתימתם של חברי מועצת העם שנעדרו מטקס ההכרזה. בהמשך פנו אנשי מנהלת העם אל סופר סת”ם מרבנות תל אביב, כדי שיעתיק לקלף את נוסח הצהרת העצמאות, בכתיבה מסורתית. אולם, עבודתו לא עלתה יפה ומלאכת כתיבת המגילה הוטלה על אוטה וליש. יחד עם הגרפיקאי רודי סידנר, השלים וליש את כתיבת המגילה, תפירת היריעות והכנת חותם המדינה והפתיל עד סוף יולי 1948. אז הועברה המגילה לארכיון המדינה. הרוח החיה מאחורי ארגון טקס ההכרזה, תחת זאב שרף, היה איש קרן היסוד, ד”ר אברהם דב ריבקינד (אד”ר). במאמר להנצחת פועלו שפרסם אחיו, יצחק ריבקינד, בעיתון ”הדֹאר” (”לתולדות טקס הכרזת המדינה ומגלת העצמאות”. ניו יורק, 26 באפריל 1963), מתואר בפירוט מהלך העניינים ברגע החתימה. לפי המאמר התעקש אד”ר כי כל אחד מהחותמים יעשה זאת בישיבה, ולשם כך נאלץ לבקש מחיים משה שפירא שיפנה את כיסאו, ועוד כותב ריבקינד: ”כאשר עלו חברי מנהלת העם ומועצת העם לחתום, הוציא כל אחד עט נובע מכיסו כדי לחתום. עיכב אותם אחי ועמד על כך, שכולם יחתמו על מגילת-היסוד של מדינת ישראל בעט אחד”. למרות האמור, נראה שחברים שונים חתמו בעטים שונים, והעט שלפנינו הוא העט היחיד הידוע ששרד ממעמד החתימה. דוד צבי פנקס (1895-1952), ממנהיגי תנועת ”המזרחי”, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות. נולד בשופרון (Sopron; בגרמנית: Ödenburg) שבהונגריה וגדל בווינה. למד בישיבת פרשבורג ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת וינה. בצעירותו היה מראשי ”צעירי מזרחי” וממייסדי תנועת ”ישורון”, והשתתף כציר בקונגרסים הציוניים. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב, שבה ניהל את בנק המזרחי ועמד בראש מספר מוסדות ציבור ודת. פנקס היה חבר אספת הנבחרים, הוועד הלאומי ומועצת העם, ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. לאחר קום המדינה היה חבר מועצת המדינה הזמנית, ובהמשך כיהן בשורה של תפקידים בכירים. באוקטובר 1951 מונה לשר התחבורה, וכיהן בתפקיד עד פטירתו ב-14 באוגוסט 1952. כחודשיים קודם לכן נעשו שני ניסיונות לפגוע בו באמצעות מטען חבלה שהונח בביתו, על רקע המחלוקת הציבורית שעוררה מדיניותו לצמצום התחבורה בשבת. העט עט נובע Parker 51, בעל גוף בגוון Cordovan Brown, עם מכסה מצופה זהב, המסומן: ”1/8 14K GOLD FILLED”, ובראשו אבן חן. הדגם יוצר לראשונה בשנת 1941, הוא נחשב למשובח ביותר וזכה למעמד איקוני. אנשי רוח וציבור עבריים נודעו בחיבתם לדגם זה, בהם, שניאור זלמן חשין ובנו מישאל, אב”א אחימאיר ובנו יעקב, יגאל מוסינזון, יצחק שלו ובנו מאיר, ורבים אחרים. עט: 14 ס”מ. מצב טוב. בלאי ופגמים קלים כתוצאה משימוש. מעטפה: 15X12.5 ס”מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. סימני קיפול (לאורך השנים נשמר העט בתוך המעטפה המגולגלת). העט והמעטפה נתונים בקופסת פלסטיק נאה, שהוכנה עבור התצוגה במוזיאון הכנס. קופסה: 30X20X8.5 ס”מ. מקור: העט נשמר בידי משפחתו של דוד צבי פנקס, והוצג לציבור במוזיאון הכנסת ביום העצמאות תשפ”ו, 2026. מנהל מוזיאון הכנסת בבית פרומין, משה פוקסמן-שע”ל, מעיד על עט זה כי הוא אכן כלי הכתיבה ששימש במעמד החתימה על מגילת העצמאות (ראו בעמוד האינסטגרם הרשמי של מוזיאון הכנסת – knesset.museum [16 באפריל 2026]); בריאיון לכאן 11 מעיד איציק דרור, לשעבר מנהל מערך ההדרכה במוזיאון ”בית העצמאות” (בית דיזנגוף) בו נערך טקס הכרזת המדינה, כי העט שלפנינו הוא נדיר במיוחד, שכן מרבית הפריטים המרכזיים הקשורים ליום החתימה על מגילת העצמאות אבדו, פרט למגילה עצמה השמורה בארכיון המדינה. על המאבק סביב נוסח הכרזת העצמאות ראו: יורם שחר, כבוד, חירות ועמל-ישרים: סיפור חיבורה של הכרזת העצמאות. הוצאת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון, 2021.