מונוגרפיה על האדריכל אריך מנדלסון – לונדון, 1940 – העותק האישי של מנדלסון, עם חתימתו והקדשה בכתב-ידו – ”למדתי את שחלמתי עליו” - Eric Mendelsohn, מאת Arnold Whittick. הוצאת Faber & Faber, לונדון, [ת”ש] אפריל 1940. מהדורה ראשונה. אנגלית. מונוגרפיה מקיפה אודות האדריכל הנודע אריך מנדלסון, פרי עטו של החוקר ארנולד ויטיק (אשר עבד על כתיבתה בשיתוף פעולה עם מנדלסון עצמו, החל משלהי 1937). הספר מציג סקירה על ראשית דרכו של מנדלסון באירופה ואת התפתחות סגנונו האדריכלי, וכולל פרק שלם המוקדש לעבודתו בארץ ישראל בשנים 1934-1938. הספר מלווה ב-26 לוחות (מרביתם מודפסים משני צדי הדף) ובהם 54 תצלומים של מבנים, דגמים ורפרודוקציות של רישומים המתעדים את עבודותיו של מנדלסון לאורך שנות פעילותו. נראים בהם הפרויקטים המונומנטליים באירופה (כגון ”מגדל איינשטיין” בפוטסדאם, חנויות הכלבו של רשת שוקן ו”בית קולומבוס” בברלין), עבודותיו הבולטות בארץ ישראל (בהן מעונו הפרטי של חיים ויצמן ברחובות, ביתו וספרייתו של זלמן שוקן בירושלים, קמפוס האוניברסיטה העברית, בית החולים הדסה בהר הצופים, בית החולים רמב”ם בחיפה ובית הספר המקצועי ביגור), וכן תצלומי דיוקן של מנדלסון (מול דף השער) ושל אשתו לואיזה (לקראת סוף הכרך). בגוף הטקסט משולבים 103 שרטוטים, תוכניות, חתכים ורישומים אדריכליים. לפנינו העותק האישי של אריך מנדלסון, עם חתימתו, רישומים והקדשות בכתב-ידו (בעיפרון אדום). בדף המגן הקדמי מופיעה חתימת בעלות שלו מזמן הדפסת הספר, אפריל 1940 (”Eric Mendelsohn IV/40”), ותחתיה הוסיף בכתב-ידו את המשפט: ”I learnt what I dreamt of” [למדתי את שחלמתי עליו]. בנוסף, בשולי דפים רבים מופיעות הדגשות וסימונים, באותו עיפרון אדום, אשר נעשו בידי מנדלסון עצמו, שקרא את המונוגרפיה אודותיו והדגיש את הפסקאות שלכדו את תשומת לבו. כעבור קרוב לשנה, במרץ 1941, עם סגירת משרדו בירושלים ולקראת הגירתו לארצות הברית, העניק מנדלסון את העותק האישי שלו כמתנת פרידה לחברו ד”ר מקס קרויצברגר (Kreutzberger), והוסיף בשולי דף המגן הקדשה בכתב-ידו. אריך מנדלסון (1887-1953), אדריכל יהודי-גרמני, ממובילי הזרם האקספרסיוניסטי באדריכלות המודרנית ומייצגה של התקופה – התיעוש, המכונה, הפלדה, הבטון והזכוכית. את דרכו החל בגרמניה, שם זכה להכרה נרחבת בזכות כמה מבנים איקוניים שתכנן, ובהם ”מגדל איינשטיין” בפוטסדאם ורשת חנויות הכלבו של ידידו ופטרונו זלמן שוקן. עם עליית הנאצים לשלטון נאלץ לעזוב את גרמניה, ובשנת 1934 עלה לארץ ישראל ופתח את משרדו בירושלים במבנה טחנת הרוח ברחביה (משכנו הנוכחי של בית המכירות ”קדם”). בארץ גיבש שפה אדריכלית שמיזגה פונקציונליות מודרנית עם מסורת הבנייה המזרח-תיכונית, ותכנן כמה ציוני דרך בנוף המקומי, בהם ספריית שוקן בירושלים, המרכז הרפואי ”הדסה” בהר הצופים ובית החולים רמב”ם בחיפה. בשנת 1941, בעקבות התקרבות חזית מלחמת העולם השנייה והצמצום בבנייה בארץ ישראל, היגר לארצות הברית והשתקע בסן פרנסיסקו. עד לפטירתו ב-1953 שימש כמרצה באוניברסיטת ברקלי, ותכנן שורת בתי כנסת ומרכזים קהילתיים בולטים, כגון בית הכנסת ”בני אמונה” בסנט לואיס ובית הכנסת ”פארק” בקליבלנד. ד”ר מקס קרויצברגר (1900-1978), היסטוריון, עובד סוציאלי ופעיל ציבור, היה באותן שנים מזכירה הכללי של ”התאחדות עולי גרמניה” בארץ. היכרותו המקצועית והאישית עם מנדלסון נרקמה, בין היתר, סביב הקמת בית הספר המקצועי ביגור; קרויצברגר כיהן בחבר הנאמנים של המוסד, בעוד מנדלסון נבחר לאדריכל שתכנן את המבנה בפועל. מעבר לכך, שניהם היו מעמודי התווך של קהילת יוצאי גרמניה בארץ, וקרויצברגר אף הרבה לסקר בביטאון ההתאחדות את תרומתו לפיתוח המרחב הבנוי הארצישראלי. בהמשך דרכו היגר קרויצברגר אף הוא לארצות הברית ושימש כמנהל מכון ”ליאו בק” בניו יורק. 180 עמ' + [26] לוחות. 28 ס”מ. מצב טוב. פגמים קלים. כריכה מקורית, עם כתמים ובלאי קל; ללא עטיפת הנייר המקורית.