כתב-יד חב”ד – שו”ת ”צמח צדק” עם דפים והגהות רבות בכתב-יד קדשו – ”בוך נומר ז / מוגה” הכולל תשובות בהלכה שלא נדפסו – ליובאוויטש, שנות התק”צ - כרך בכתב-יד, ”בוך” חב”ד, עם תשובות בהלכה מאת האדמו”ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה”צמח צדק” מליובאוויטש [ליובאוויטש, שנות התק”צ בקירוב]. כתב-היד הוגה בידי המחבר, האדמו”ר בעל ה”צמח צדק” מליובאוויטש, וכולל הוספות, הדגשות, מחיקות והגהות רבות בכתב-יד קדשו. נוסף על כך, הכרך שלפנינו, המורכב קונטרסים קונטרסים, במספר כתיבות, כולל כפי הנראה גם עמודים רבים הכתובים בגוף כתב-יד קדשו של ה”צמח צדק”. בראש הכרך מופיעים שני דפי מפתחות. בכמה מקומות נכתבו הוראות לעריכה ולהעתקה בשולי הדפים ובין השורות. הדפים מוספרו בכתב-יד, א-קנז (ייתכן שנכתב בידי ה”צמח צדק”, בעת כריכת הספר). לצדה הפנימי של הכריכה הקדמית הודבקה פיסת נייר מתוך העטיפה המקורית, ועליה רישום בכתב-יד: ”בוך נומר ז / מוגה”. מדבקות דומות מופיעות על כמה כרכים נוספים הכתובים בגוכתי”ק ה”צמח צדק” ונמצאים בספריית ליובאוויטש (ראו: כת”י 2047, כת”י 1096, כת”י 227, כת”י 233, כת”י 1019). הכרך שבידינו הוא כנראה חלקו הראשון של כת”י 1050, הכתוב ברובו בכתב-יד קדשו של ה”צמח צדק” ומסומן במדבקה על הכריכה ”בוך נומר ט” (על דף המגן כתב ה”צמח צדק”: ”שו”ת חלק אה”ע / נק' מה”ב, חלק ב”. ראו: צ”צ, או”ח, ב [ניו יורק, תשע”ח], עמ' תמה, סעיף יז). התשובה האחרונה המתוארכת בחלק ב' היא משנת תר”ג, ולפיכך ניתן לשער שהתשובות בכרך שבידינו, שהוא חלק א', הן משנים מוקדמות יותר, משנות התק”צ בערך. ה”בוך” כולל תשובות רבות וארוכות בהלכה, אשר מרביתן נדפסו (בשינויי נוסח) בשו”ת ”צמח צדק” – רובן בחלק ”אבן העזר” ובחלק ”פסקי דינים” (על חושן משפט), ומיעוטן בחלק יורה דעה, בחלק חושן משפט ובחידושים על הש”ס. בין התשובות הנדפסות: ”בתולה שחטפה מאיש אחד א' רוכ”ס” (אבן העזר, סימן צג); ”כהן שאמר לעדים ראו גט שאני נותן לאשתי” (אבן העזר, סימן רסו); ”על אודות הכינוי ליקותיאל הנק' בפ”כ קושי'” (אבן העזר, סימן רז); ”מה שהשיב המגיה... גבי גדלי'” (אבן העזר, סימן רט); ”מכתבי מהרא”י סי' מבואר דגרשון שכ' גרשום הוי פסולא דרבנן” (אבן העזר, סימן רח); ”נידון שאלה דחומעץ” (אבן העזר, סימן נא); ”בנידון מי שהביא גט לאשה ממדינה אחרת ואין השליח מכיר את המגרש” (אבן העזר, סימן רפו); ”ע”ד הגט שקיבלה האשה ברצונה וכשכתבו הגט אמרה שאביה כהן” (אבן העזר, סימן ה); ”אודות מ”ש בתו”ג... שאם אבי הבעל או אבי האשה פרע שכר הסופר” (אבן העזר, סימן קנ); ”גרסינן בפ”ק דב”מ (ד”ו ע”ב) א”ל רב המנונא” (פסקי דינים, חושן משפט, סימן כה); ”בנדון שבועה בכתב” (יורה דעה, סימן קפה); ”בטור סעיף י”ב כתב הרמ”א” (פסקי דינים, חושן משפט, סימן ע”ה); ”עיי' גי”ת שער ס”ו שהקשה על הרמב”ם” (אבן העזר, סימן נב); ”שאלה. שמעון מוואלין מכר ספרים עבור שני אלפים רוכ”ס ללוי מרייסין” (חושן משפט, סימן א); ועוד. ה”בוך” כולל גם תשובות וקטעים אשר לא נדפסו כלל בשו”ת ”צמח צדק”, ובהם תשובות וקטעים הפותחים במילים: ”עיי' ב”ש סי' קכ”ו” (דפים מד/1 – סוף מה/1); ”עיי' בתשו' רז”ל המתחלת הנה דעת רש”ל” (דף מט/1; בקובץ ”יגדיל תורה” [לה, ע' רכא, הערה 44] נכתב: ”לא הגיעה אלינו”); ”שטר שנכתב בהרבה שיטות” (דפים קכא/1 – קכב/1); ”שאלה: המוכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מקצת הדמים” (דפים קכג/1 – קכה/1); ”מי שאנסוהו להתפשר עם הנתבע” (דף קכח/1-2); ”שנים שהמרו זא”ז ונתנו משכונות ביד שליש” (דפים קלב/2 – קלג/2); ”בש”ך (ח”מ סי') סקי”א מיהו אם אמר רק לא לויתי” (דף קלה/1-2); וקטעים נוספים. מנהגו של האדמו”ר בעל ה”צמח צדק” היה להגיה ולברר את הגיליונות שנכתבו בידי המעתיקים השונים, ולהוסיף בשוליהם הגהות והוספות רבות, כפי שכותב בעל ”בית רבי”: ”נמצא בכת”י... הן מרשימות עצמו... והן מרשימות אחרים שביררם וליבנם ושם עליהם נוספות בדרך הג”ה ופלפל בהם הרבה” (חלק ג, פרק ה). מנהל ספריית חב”ד, הרב שלום דובער לוין, כותב: ”...נשארו לנו לפליטה, בספריה, קרוב לשמונים כרכים כתי”ק... או בכת”י הסופר שלו, אשר כ”ק אדמו”ר ה'צמח-צדק' היה מוסר לו את כתביו להעתיקם, ואח”כ היה כ”ק אדמו”ר ה'צמח-צדק' עובר על הכרכים האלו ומגיהם בתוספת מרובה” (”ספריית ליובאוויטש”, ע' כח-כט). שו”ת ”צמח צדק” האדמו”ר ה”צמח צדק” היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים ”צמח צדק”. עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במרוצת השנים. בימי חייו לא מסר ה”צמח צדק” לדפוס את תשובותיו בהלכה, את חידושיו בתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו בתורת החסידות. תורתו הועתקה בידי מעתיקים שונים ונותרה בכתבי-יד בלבד. לאחר הסתלקותו בי”ג ניסן תרכ”ו, החלו רבי חיים יעקב ווידערוויץ ורבי שמעון ב”ר דוד להכין לדפוס את חידושיו על הש”ס ואת פסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו”ע. כתבים אלו נותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו ובעשרות כרכים של ההעתקות שנמצאו בידי חסידיו, או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמם. מלאכת האיסוף, הסידור, ההעתקה, העריכה וההדפסה של תורת ה”צמח צדק” בתורת הנגלה הסתיימה שמונה עשרה שנים לאחר הסתלקותו: תחילה יצאו לאור שני חלקיו של שו”ת אבן העזר (תרל”א-תרל”ב); בשנת תרל”ד נדפסו שלושת חלקיו של שו”ת יורה דעה; בשנת תרל”ח נדפסו החידושים על הש”ס; ולבסוף, בשנת תרמ”ד, נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו”ת אורח חיים ושני חלקיו של ”פסקי דינים”. לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם ”צמח צדק”, שכן מנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מאז ואילך נתקבע גם שמו של האדמו”ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו”ר ה”צמח צדק”. ראו: שלום דובער לוין, ”צמח צדק – מפתחות” (ברוקלין, תשנ”ט), מבוא לסדרת ”צמח צדק”,