”כנסת הגדולה” – פיורדא, תנ”ב, 1692 – העותק של בעל התניא, שהעניקו במתנה לאחיינו רבי שמעון ליפשיץ (חתן אחיו הרה”ק רבי מרדכי פוזנר) - ספר כנסת הגדולה, חלק חושן משפט, מאת רבי חיים בנבנישתי. פיורדא, דפוס יוסף בן זלמן שניאור, [תנ”ב, 1692]. ללא דף השער. העותק של הגאון הקדוש רבינו שניאור זלמן מליאדי אדמו”ר הזקן בעל התניא, שהעניקו במתנה לאחיינו הגאון החסיד רבי שמעון ליפשיץ, חתן אחיו הרה”ק רבי מרדכי פוזנער (ייתכן שאדמו”ר הזקן נתנו כ”דרשה געשאנק” לרגל החתונה עם בת-אחיו). בדף המגן האחורי מופיעים רישומים שונים בכתב-יד (חלקם כנראה בכתב-ידו של המקבל) המעידים על קבלת הספר במתנה מידיו הקדושות של בעל התניא רבינו שניאור זלמן ב”ר ברוך מליאזנא: ”זה הכנסת הגדולה שייך לה”ה המופלג המפורסם חכו”נ אי”א מוה”ר שמעון יצ”ו [ב”ר אברהם שמשון] חתן הנגיד מו”ה יהודא ליב יצ”ו מאמשטיסלאב הבירה, שנתן לו דודו הרב מו”ה שניאור זלמן מק”ק לאזנע הבירה – נאו' נתן נטע ש”ץ ונאמן דעיר וויעטקא יצ”ו”; ”זה הספר כנסת הגדולה שייך לה”ה הרבני הראש הקצין הנגיד המופלא ומופלג המפורסם בתורה וביראה כבוד קדושת שמו מוהר”ר שמעון יצ”ו במוהר”ר אברהם שמשון חתן של הנגיד יהודא ליב יצ”ו”; ”ויש עוד סימן על זה הספר שנתן לי דודי הרב כמוהר”ר זלמן במוהר”ר ברוך זצללה”ה”. בדף המגן מופיע רישום נוסף מאת רבי שמעון ליפשיץ, המבכה את פטירת אמו בשנת תקס”א: ”על אלה אני בוכי' עיני עיני יורדו מים מאין הפוגות מאנה הנחם על פטירת אמי מורתי שנפטרה ביום שבת קודש ג' חשוון ונקברה במחרת שנת תקס”א לפ”ק – בנה הבוכה בדמעות שליש, שמעון בא”א מו”ה אברהם שמשון יצ”ו מבית ליפשיץ”. נוסף על כך, בדפי המגן מופיעים רישומים וחתימות שונים מאת ר' זאב וואלף ב”ר דוד מהעיר ויטבסק: ”זה הספר כנסת הגדולה שייך... זאב וואלף... החונה פה ק”ק וויטעפסק”; ”זה הספר שייך לה”ה... ומנהיג... הר”ר זאב המכונה וואלף בן לא”א הק' מוהר”ר דוד”. רישום נוסף: ”נאום יצחק בן לא”א כמהור”ר אברהם יצחק”. מצדו השני של דף המגן, מופיע רישום בכתב-יד בפולנית מהעיר ויטבסק בשלהי המאה ה-18, פרוטוקול ישיבת מועצת העיר ויטבסק הדן בהחכרת נכס עירוני לתושב יהודי בשם מאיר, וכולל הנחיות צבאיות-מנהליות לגבי חלוקת הסמכויות על שיכון חיילים בין הרשות העירונית לצבא הרוסי. הגאון החסיד רבי שמעון ליפשיץ, בן רבי אברהם שמשון ליפשיץ (חתן הנגיד רבי יהודה ליב מאמטשיסלאוו), וחתן הרה”ק רבי מרדכי פוזנער (אחיו של רבינו הזקן מליאדי בעל התניא והשו”ע). בנו, הגאון החסיד רבי דובער ליפשיץ בעל ”גלות עיליות” (תק”צ-תרמ”ח), מחסידי ה”צמח צדק” מליובאוויטש, כיהן כרב ומו”צ בעיר וויעטקא (פלך מאהליב) במשך שלושים שנה והחזיק שם ישיבה; היה תלמיד הגאון החסיד רבי נתן גוראריה אב”ד ור”מ וויעטקא (ר' נתן בילאייעווקער). בספרו ”גלות עליות” (ווארשא, תרמ”ז) העוסק בדיני מקוואות, הוא מזכיר פעמים רבות את ”דודי זקני רבינו הגאון מלאדי נ”ע”; ופעם אחת כותב: ”ראיתי בספר שארית יהודה לדודי-זקני מהרי”ל ז”ל [מיאנאוויטש]... הביא בשם אחיו רבינו הגאון החסיד מלאדי נ”ע...”. ה”בית רבי” כותב עליו: ”הרה”ג ר' דובער זלה”ה בעל המחבר 'גולת עליות' על מקוואות, שהיה רב בווייעטקא, כותב על רבינו 'דודי זקני', ושמענו שהיה נכד להר”ר מרדכי”. ידוע על חיבור נוסף שכתב בשם ”גלות תחתיות”. חותנו, הרה”ק רבי מרדכי ב”ר ברוך פוזנער (נפטר תקפ”ג), אחיו של האדמו”ר הזקן מליאדי בעל התניא והשו”ע. היה ממונה על ה”חדרים” בליאזנא, ולפניו היו האברכים צריכים להעריך קושיותיהם ולהרצות פלפוליהם בזמנים קבועים (התמים, ב, דף נא). רבי מרדכי סייע בהגהת ”שולחן ערוך הרב”, כפי שכותב האדמו”ר האמצעי בהקדמת השולחן ערוך: ”...וגם דודי הרב המופלג מוהר”ר מרדכי הגיה כפי כחו”. רבי מרדכי גם עסק בהדפסת ספרי הטורים והתלמוד בבלי בסלאוויטא, בשליחות אחיו האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, וכפי שכותב בעל התניא בהסכמתו למסכת ברכות (סלאוויטא, תקס”ח): ”אשר נדפסו שם מקרוב ע”י שלוחי מהימני דידי ה”ה האחד ומיוחד אחי הרבני המופלא הנגיד מו”ה מרדכי ומר דעימיה...מו”ה שלום שכנא ז”ל, כידוע לכל וכאשר בידי כתוב וחתום שהיו שלוחים וכו'”. גם בהסכמתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב (למהדורת הטורים, סלאוויטא, תקס”א-תקס”ב) נכתב: ”...הרבני המופלג הותיק מוה' מרדכי במ' ברוך מאורשא, ודעימיה ה”ה הרבני המופלג הותיק מוה' שלום שכנא במוה' נח משטאלין, להביא על מכבש הדפוס בסלאוויטא המעולה והמשובח שבכל הדפוסים שבמדינתנו, ש”ס תלמוד בבלי... וגם ספרי רבינו יעקב בעל הטורים”). ה”צמח צדק” העיד על דודו-זקנו רבי מרדכי פוזנר, כי ”היה חריף נפלא ובעל סברא ישרה בעמקות נפלאה. כשהיה לומד איזה סוגיא היה הולך מהקל אל הכבד וכל סוגיא היה לומד חמשה ששה פעמים, ומפעם לפעם היה מחדש חידושים בחריפות עצומה כמטפס ועולה מדרגא לדרגא, ופלפולו היה נחמד ונעים” (התמים, ב, דף נא). בשנותיו האחרונות כיהן כרב בעיר אורשא שבמחוז ויטבסק, ונטמן בבית העלמין בעיר קאפוסט. מסופר כי תואר פניו היה דומה לתואר פניו של אחיו האדמו”ר הזקן: ”...נמצאו איזה אנשים שהכירו אותו ואמרו שתוארו היה דומה הרבה מאוד לתואר אחיו רבינו נ”ע כפי שראו בתמונה” (”בית רבי”, דף נב/2). [ב]-קצו דף. חסר דף השער. 32 ס”מ. מצב בינוני; חלקו האחרון של הספר במצב גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים ועקבות רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש. קרעים חסרים גדולים בשולי מרבית דפי הספר, עם פגיעות בטקסט בדפים רבים; חלק מן הדפים משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה עם הטבעות מוזהבות (הטבעת המקום ושנת הדפוס על גבי השדרה שגויים). מצורף צילום מכתב מאת הגאון רבי יוחנן גורארי', רבה הראשי של חולון, הכולל התייחסות לעותק ספר ”כנסת הגדולה” שלפנינו, וכן פרטים ביוגרפיים שהוסיף הרב גורארי' על אודות האישים הנזכרים ברישומים שבו.