"המשחק בגיהינום", מאת ולימיר חלבניקוב ואלכסיי קרוצ'וניך – דפוס ליתוגרפי, סנקט פטרבורג, 1914 – עטיפה ואיורים מאת קזימיר מלביץ' ואולגה רוזאנובה
Игра в аду [המשחק בגיהינום], טקסט פוטוריסטי מאת ולימיר חלבניקוב ואלכסיי קרוצ'וניך. [סנקט פטרבורג], Свѣт, [1914]. רוסית. מהדורה שנייה. מתוך מהדורה מצומצמת בת 800 עותקים.
הספר נכתב כולו בכתב-ידו של אלכסיי קרוצ'וניך ונדפס בדפוס ליתוגרפי. גוף הספר כולל 26 איורים ליתוגרפיים בסגנון תנועת האוונגרד הרוסי, מתוכם שלושה איורים מאת קזימיר מלביץ' ו-23 איורים מאת אולגה רוזאנובה. שני צדי העטיפה עם איורים ליתוגרפיים מאת קזימיר מלביץ'.
הספר ראה אור לראשונה בשנת 1912 מלווה באיורים מאת נטליה גונצ'ורבה, בהבדלי תוכן וצורה משמעותיים מהמהדורה השניה שלפנינו.
[40] דף (מודפסים בצד אחד). 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, קמטים, קרעים ובלאי בשולי הדפים והעטיפה. רישומים וחותמות. כמה מהגיליונות לא חתוכים. דפי ביטנה חדשים. הדפים והעטיפה מנותקים; שדרה קרועה וחסרה.
MoMA 79.
קזימיר מלביץ' (1879-1935), אמן ותיאורטיקן של האוונגרד הרוסי. מחלוצי האמנות האבסטרקטית בראשית המאה ה-20. מלביץ' נולד באוקראינה למשפחה ממוצא פולני, הבכור מבין ארבעה עשר אחים. בשנת 1904 נסע למוסקבה ללימודי אמנות, והיה שותף לכמה מהפרויקטים המזוהים ביותר עם האוונגרד הרוסי (בין היתר, עיצב את התפאורה לאופרה הפוטוריסטית "ניצחון על השמש").
בשנת 1915 הציג ב"תערוכה הפוטוריסטית האחרונה לציורים 0.10" את אחת מעבודותיו הנודעות ביותר – "הריבוע השחור", הנחשבת לאבן דרך בציור המודרניסטי (מלביץ' צייר בחייו עוד ארבע גרסאות של העבודה). העבודה סללה את הדרך לסגנון החדש שפיתח מלביץ', ה"סופרמטיזם" והציגה את מאפייניו העקריים: שימוש בצורות גיאומטריות פשוטות ובמבחר מוגבל של צבעים. בשנים הבאות התרחבה מאוד השפעתו של מלביץ', ובשנת 1920, מגובה בחוג נלהב של תומכים, "תפס" את מקומו של מארק שאגאל בבית הספר לאמנות בוויטבסק. בעקבות שינויים בתנאים הפוליטיים, נאלץ מלביץ' לשנות בשנותיו האחרונות את סגנונו הנועז ולאמץ את מודל הריאליזם הסוציאליסטי. הוא נפטר בשנת 1935, בעוני מרוד והרחק מתודעת הקהל.
אולגה רוזנובה (Ольга Владимировна Розанова; 1886-1918), ציירת, מעצבת וגרפיקאית, מהדמויות המובילות של האוונגרד הרוסי בראשית המאה העשרים. למדה בבתי הספר לאמנות במוסקבה ובסנקט פטרבורג. היתה מעורבת בתנועה האמנותית האוונגרדית "איחוד הנוער" (Союз молодёжи), ושיתפה פעולה עם אמנים מובילים כמו קזימיר מלביץ' וליובוב פופובה. בשנת 1918 נפטרה רוזאנובה ממחלת הדיפתריה, בגיל 32 בלבד. יצירותיה של רוזנובה מוצגות במוזיאונים חשובים ברחבי העולם, כולל במוזיאון הרוסי הממלכתי בסנקט פטרבורג ובגלריית טרטיאקוב במוסקבה.
אלכסיי קרוצ'וניך (1886-1968Алексе́й Елисе́евич Кручёных), משורר ותיאורטיקן; מהנציגים הרדיקאליים ביותר של הפוטוריזם הרוסי. קרוצ'וניך נחשב לממציא שפת ה"זאום" (רוסית: "מעבר להיגיון") – כינוי ללשון ניסיונית העושה שימוש בביטויים חסרי הוראה (סגנון ספרותי זה נחשב למעין מקבילה רוסית של סגנון הדאדא, אף שהקדים את הופעתו בשלוש שנים). בשנת 1916 ייסד בעיר טביליסי את הקבוצה הספרותית "41°" והיה אחראי להוצאת ספריה, שנודעו בעיצובם האוונגרדי ובטכניקת ההדפס הייחודית ששימשה בהם. לאחר שובו למוסקבה הצטרף לכתב העת "לף". משנות ה-30 ואילך, בעקבות תמורות פוליטיות ברוסיה הסובייטית, מיעט לפרסם שירה והפנה את מרבית מרצו לעבודה תיאורטית בלבד. בין יצירותיו הנודעות ביותר נמנית גם הליברית לאופרה הפוטוריסטית הגדולה "הניצחון על השמש".