כנסת הגדולה – איזמיר, תצ"א – העותק של ה"נודע ביהודה", עם חתימתו

כנסת הגדולה – איזמיר, תצ"א – העותק של ה"נודע ביהודה", עם חתימתו

ספר כנסת הגדולה, על טור אבן העזר, מאת רבי חיים בנבנשתי. איזמיר ("אזמיר"), דפוס יונה אשכנזי ודוד חזן, [תצ"א 1731]. מהדורה ראשונה.
העותק של הגאון רבי יחזקאל לנדא אב"ד פראג בעל "נודע ביהודה", עם חתימתו ורישומים מבנו וחתניו.
בדף המגן הקדמי רישום בעלות בכתב-יד בנו של ה"נודע ביהודה": "שייך לכבוד אהובי אדוני אבי מ"ו הגאון המפורסם רבן של כל בני הגולה מו"ה יחזקאל סג"לנדא נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק פראג הבירה". רישום נוסף: "זה הספר שייך להגאון המפור' המאור הגדול רבן של כל בני הגולה נ"י ע"ה פ"ה [=נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק] מו"ה יחזקאל סג"לנדא נ"י, פראג יו' ה' ט' שבט תקמ"ב לפ"ק".
רישומים נוספים בדף זה, בכתב-יד חתנו של ה"נודע ביהודה" – רבי יום טוב וועהלי מפראג. רישום אחד בעברית: "שייך לכבוד חמי אדוני מורי ורבי הגאון המפורס' מופת הדור נר ישראל ע"ה פ"ה מוהר"ר יחזקאל סג"ל לנדא נר"ו אבד"ק פראג, הק' יום טוב בן מו"ה אפרים וועלי, יום ה' י"ג אלול תקמ"בית ל'[פ"ק]". רישום נוסף ממנו בגרמנית, מאותה השנה, עם חתימתו בגרמנית: "Jentoff Ephr. Wehly".
בדף המגן האחורי מספר רישומים בגרמנית המעידים שהספר שייך לרבה הראשי של פראג רבי יחזקאל לנדא. שניים מהם חתומים על ידי Joseph Landau – כפי הנראה, מדובר בחתנו השני של ה"נודע ביהודה" – רבי יוסף לנדא אב"ד פוזנא, המכונה רבי "יוסף הצדיק".
במרכז דף השער, חתימה: "מסעדתך" שהיא השם "יחזקאל" בחילוף אותיות לפי צופן א"ת-ב"ש. כפי הנראה, חתימה זו היא בכתב-ידו של ה"נודע ביהודה".
רישומים נוספים, בראש השער: "מר' הירש שידלוב" (ייתכן שהוא רבי צבי הירש שידלוב, שהוציא לאור את ספרו של אביו רבי אליהו שידלוב, עטרת אלי', בפיורדא תקל"ו); "מספרי הרב הגדול מו"ה יעקב פיסלינג ז"ל, נתון לי ע"י בנו היקר המופלא מו"ה יהודה י"ה, יחיאל מיכל זקש שנת ברכ"ת ד' בהיותי בק"ק פראג" [הרב החוקר ד"ר יחיאל מיכאל זקש, רב בפראג וברלין, נפטר תרכ"ד; רבי יעקב פיסלינג, מחכמי פראג, מוזכר בשו"ת שיבת ציון לרבי שמואל לנדא (סימן טז): "ומחותני הרבני המופלג... מו"ה יעקב פיסלינג יצ"ו העירני בזה..."].

רבינו יחזקאל הלוי לנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. למד 17 שנה ב"קלויז" המפורסם של חכמי ברודי, גדולי דורם, שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז". בברודי גם כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (Jampol), ובשנת תקי"ד עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג.

בשבתו בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור (תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט". עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א).

שאלות הלכתיות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר, ורבות מהן נדפסו בסדרת ספריו "נודע ביהודה". החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...". הנודע ביהודה כותב באחת מתשובותיו, על אחד מחידושיו שחידש: "ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה" (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על תשובה זו כותב בעל ה"חתם סופר" באחת מתשובותיו (ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו, אמת".

[2], רכ דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכה חדשה, עם שתי סימניות בד.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.