ספר התקנות – ירושלים, תר"ב – כולל דף הסכמה נדיר – הספר העברי השני שנדפס בירושלים

ספר התקנות – ירושלים, תר"ב – כולל דף הסכמה נדיר – הספר העברי השני שנדפס בירושלים

ספר התקנות והסכמות, תקנות ציבוריות ומנהגים הלכתיים שתקנו חכמי ירושלים במשך הדורות, מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ב [1842].
שני שערים. השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ (בו נעשה שימוש קודם לכן בספר עבודת הקודש – ראו פריטים 59 ו-60 בקטלוג זה). השער השני מופיע בדף [5], לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים. נדפס בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל ב"ק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין.

בשער נכתב: "ספר התקנות והסכמות ומנהגים הנוהגי'[ם] פה ירושלם ת"ו...". הספר כולל שני חלקים: בחלק הראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר; החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים בלעדיוּת על זכויות הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל ב"ק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים [ישנם טפסים שלא נדפס בהם הדף האחרון עם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].

הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים – לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר היתה, כפי הנראה, חיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה, עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל ב"ק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו.

הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. כדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על ענייני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה, נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" – הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.
הגהה בכתב-יד באחד מהדפים האחרונים. חתימה מעבר לדף האחרון (מחוקה מעט): "ע"ה יצחק דהאן בן אברהם נר"ו".

[16], יג-עב, [4] דף. שיבוש בסדר דפים טו-טז. ספירת דפים משובשת. 15 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

הספר העברי השני שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 3 (למעשה זהו הספר העברי השני שנדפס בירושלים, כי רשומה מספר 2 בספרהּ של ש' הלוי, היא רשומה על כרוז ולא כותר ספר, ראו פריט קודם).

כולל דף ההסכמה משנת תר"ב, שאינו מופיע בכל העותקים.‎