שו"ת השיב משה (לבעל ה"ישמח משה") – מהדורה ראשונה – לבוב, תרכ"ו

שו"ת השיב משה (לבעל ה"ישמח משה") – מהדורה ראשונה – לבוב, תרכ"ו

ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לעמבערג (לבוב), U.W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתם לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
חתימה ורישום בעלות בדף השער: "הצעיר חיים פנחס לוריא חו"פ זדונסקי וואלי"; "זה הס' שייך לי הצעיר חיים פנחס בלאאמוהרז"ה לבית לוריא חופ"ק זדונסקיוואליא" – הגאון רבי חיים פנחס לוריא (תרכ"ד-תש"א), אב"ד ומו"ץ בעיר לודז', מגזע האר"י ומיוחס לשושלת האדמו"ר מאלכסנדר. נולד לאביו רבי שלמה זלמן צבי לוריא בעיירה זדונסקה וולה, פולין. היה מחסידי גור ומקורב ל"אמרי אמת" מגור. בשנת תרס"ה עבר ללודז', ושם עסק במסחר ובלימוד תורה. בעצת הרבי מגור נעשה שם דיין ומורה הוראה. מחבר פורה. בין חיבוריו: "פתח הדעת" על הלכות מליחה ובשר וחלב, שו"ת "משיב הלכה", "פני חיים" - חידושים על מסכת ברכות, קונטרס "שדה חיים" – קיצור דיני אבלות, ועוד. נספה בגטו לודז'.
הגהה למדנית בראש דף א (כנראה בכתב-ידו של הרב לוריא): "שמעתי מהרה"ג דקהלתינו יצ"ו... והיטב אשר דיבר".

[1], לח; פב, [1] דף. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קרעים, קמטים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
בסוף הספר, נכרכו כב דף מספר פרי מגדים (כנראה מתוך מהדורה שנדפסה בלבוב באותן השנים).

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".