ספר קב נקי לרא"ד לאוואט (זקנו של הרבי) – ווארשא, תרכ"ח – עם "לוח הטעות והשמטות" (אודסה, תר"ל) וספר "השלמת הסדרים" ...

ספר קב נקי לרא"ד לאוואט (זקנו של הרבי) – ווארשא, תרכ"ח – עם "לוח הטעות והשמטות" (אודסה, תר"ל) וספר "השלמת הסדרים" (וילנא, תרמ"ה) – עותק רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם

ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב", זקנו של הרבי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.

בסוף חלק שני נכרכו שני דפים – "לוח הטעות והשמטות לספר קב נקי", שנדפסו באודסה בשנת תר"ל (1870).

הספר כרוך עם: מהדורה ראשונה של "ספר השלמת הסדרים" – מהדורה בתרא לסדרי גטין ושמות גטין. וילנא, דפוס ר' יהודה ליב מ"ץ, תרמ"ה [1885].

מספר הגהות בכתב יד. 

חתימת הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"....]. רבי דוב אריה כיהן כרב בפרענצלויא, הסמוכה לברלין, בשנים תרל"ט-תרמ"ה. לאחר מכן עבר לכהן ברבנות רוטרדם, בה כיהן כארבעים שנה.

חלק ראשון: [4], ד-כו, [1], כז-נט דף. חלק שני: [1], ב-לט, [2] דף. ספר "השלמת הסדרים": [2], ג-יב דף.

29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי עובש בכמה דפים. התכהות הדפים בספר "השלמת הסדרים". חותמות. כריכת עור חדשה.

"קב נקי"

בספר "קב נקי" מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לאוואט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודרות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו.

בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72).

בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לאוואט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש). 

בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לאוואט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".

בספר מופיעה גם הסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין, אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, בה מתאר מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.

החיבור נדפס בפעם השניה בפיעטרקוב בשנת תרע"ד, ופעם נוספת בוורשה בשנת תרצ"ז, ע"י ר' שניאור זלמן שמוטקין. בשנת תשי"א נדפס הספר בפעם הרביעית ע"י הרבי מליובאוויטש, שהוסיף בראשו "ראשי פרקים מתולדות המחבר", כפי שקיבל מאמו הרבנית חנה, נינת המחבר.

הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).

חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).