ר' אייזיק הומלער – ספר חנה אריאל – סט שלם – מהדורה ראשונה – ברדיטשוב, תרע"ב

ר' אייזיק הומלער – ספר חנה אריאל – סט שלם – מהדורה ראשונה – ברדיטשוב, תרע"ב

ספר חנה אריאל, דרושים עמוקים על סדר פרשיות התורה והמועדים, וכן ד' אמרות טהורות, מאת הרה"ג החסיד ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (ר' אייזיק הומלער). ברדיטשוב, דפוס "שעפטיל", [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה. סט שלם. 

מאמרים ודרושים בדרך חסידות חב"ד - חמשה חלקים על חמשה חומשי תורה והמועדים, "אשר דרוש דרש... לפני יחידי סגולתו בשבתות ומועדים", וחלק נוסף הכולל ד' אמרות טהורות - מאמר השבת, מאמר הבדלה, מאמר הברכות ומאמר כללות התורה (וכן ליקוטים ודרושים שונים, ובהם ביאור ארוך לפרק ל"ג שבתניא, שאלות ותשובות, אגרות קודש, ועוד).

בליקוט ובסידור הכתבים, ובעריכתם, הגהתם והבאתם לדפוס, נטלו חלק שלושה מחסידי חב"ד לאדמו"רי קאפוסט וליאדי – ר' יעקב יואל סארקין אב"ד קאראפ, ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי ור' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי").

ששה חלקים בשלושה כרכים:

* כרך א (בראשית וחנוכה, שמות ואמרות טהורות): [2], ב-עה דף; [1], ב-עו דף; [2], ב-עט, [1], ב-ה דף. ללא שער בראשית ודף (הקדמת המדפיסים) לאחריו (שער שמות נכרך בראש הספר). דפים מה-מח מהספירה השלישית נכרכו שלא כסדרם (לאחר דף מ).

* כרך ב (ויקרא, ל"ג בעומר ושיר השירים, ובמדבר): [3], ב-נא דף; [3], ב-סט דף.

* כרך ג (דברים ושו"ת): [3], נו דף; [1], ב-ו דף.

23.5-25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש קלים. רצועות דבק לחיזוק בכמה מקומות. כריכות חדשות (כריכות עור תואמות לכרכים ב-ג).

הרב החסיד הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (תק"ל-תרי"ז), מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק", ומגדולי רבני דורו. העמיק בתורת רבותיו והוסיף ביאורים משלו. בחיבוריו "חנה אריאל" על התורה ומועדים, ובסדרת הספרים "עשרה מאמרות", שנדפסו כולם לאחר פטירתו, סלל דרך חדשה בהבנת תורת הקבלה ותורת חסידות חב"ד. בספריו מובאים שמועות ויסודות שקיבל מפי רבו בעל התניא, שאינם ידועים ממקורות אחרים.

בסביבות שנת תקס"ה התמנה לרב בהומיל, ובה כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה. נוסף על משרת הרבנות עמד גם בראש כולל אברכים בעירו. לאחר פטירת רבו אדמו"ר האמצעי בקשו רבים מחסידי חב"ד להכתיר את ר' אייזיק לרבם, וכמעט שנענה להם וכבר לבש בגדי לבן, אלא שבסוף מיאן לקבל את עול ההנהגה. בשנותיו האחרונות נהג אמנם בגינוני אדמו"רות.

כמה מתשובותיו נדפסו בספרי גדולי דורו. נודע בכוח ההיתר המיוחד שלו, והיה רגיל בפיו מאמר חז"ל: "כחא דהיתרא עדיף". חולל סערה בעולם הרבנות כשהתיר לאכילה דג בשם 'שאייטרע', שהיה מוחזק עד אז כדג טמא. היו רבנים שקבלו את ראיותיו והיו שחלקו על דעתו בתוקף (בהם רבו אדמו"ר ה"צמח צדק"); "והגאון רשכב"ה רבינו עקיבא איגר זצללה"ה... התפלא על רחב בינת האדם הגדול הזה בתלמוד ובפוסקים, ואמר שלא האמין כמעט לשמועתו שכוכב מאיר כזה יאיר בשמי רוסיה הלבנה, וכבוד גדול חלק להרב רבי אייזיק... " (כנסת הגדולה, וורשא תר"נ, עמ' 20 מספירת הדפים השלישית).