שו"ע הרב – אורח חיים – מהדורה ראשונה – קאפוסט, תקע"ו – שלושה חלקים בשלושה כרכים

שו"ע הרב – אורח חיים – מהדורה ראשונה – קאפוסט, תקע"ו – שלושה חלקים בשלושה כרכים

שלחן ערוך, חלק אורח חיים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. מהדורה ראשונה. 

שלושה חלקים בשלושה כרכים:

* שלחן ערוך אורח חיים, חלק ראשון (סימנים א-קלא, קנח-קסח, קעד, קעז-רז, ריב-רטו). ללא דף שער [קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, תקע"ו 1816]. עשרות הגהות ותיקונים בשולי הדפים (משנות הת"ר בקירוב). רישום בעלות מתמשך (בדפים קמג-קעו): "זה השולחן ערוך שייך לה"ה הרבני המופלג אי"א חו"נ מו"ה קלונימוס קלמן חתנו של ר' יצחק זצ"ל שהיה דר שנת הדר"ת [=תר"ט] בלשצינקע"; רישומי בעלות של ר' יצחק יעקב כץ (דף יג/1) ושל ר' ארי' ליב הכהן (דף קעד/2).

עותק חסר. ד-ח; פג; [1], עג-קצא, [1]. חסרים 111 דף: [3] דפים ראשונים (דף שער ושני דפים לאחריו), ומדף קצג ואילך (במקור: [2], ג-ח; פג; עג-רצט, [1] דף). בראש הספירה השלישית נכרך דף בכתב יד (רישום תוכן ענינים). 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, מרביתם משוקמים במילוי והשלמת נייר. כריכה חדשה.

* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שני הלכות שבת (סימנים רמב-שג, שה-שכא, שכג-שמד). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].

חתימות בשער (ובדפים נוספים): "שייך להרב וכו' מו"ה חיים שניאור"; "שניאור בר"נ ז"ל"; "שייך להמופ' מו"ה חיים שניאור בהב"י...". חותמת בשער (ובדפים נוספים): "יוסף דוד אלקנה".

[1], ב-צב, [2], צז-[ר]פ; צח דף. [2] דף לאחר דף צב מהספירה הראשונה נכרכו שלא במקומם. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. דף השער וכמה דפים לאחריו במצב בינוני (סימני עש וקרעים עם פגיעה בטקסט; בלאי; הדבקות נייר ודבק בדף השער). חיתוך שוליים לא אחיד. רישומים. כריכה חדשה.

* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שלישי הלכות עירובין (סימנים: שבת שמה-תח; יו"ט תצה-תקכט; ראש השנה תקפב-תרג; יום הכפורים תרד-תרכד; סוכה תרכה-תרכט, תרלא, תרלו-תרמד; לולב תרמה-תרנא). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].

רישומי בעלות בדף השער: "שייך לר' מנחם נחום ב"ר שלום קאזארנווער מדובראוונא" - ר' מנחם נחום קאזארנווער מדובראוונא נזכר בספר "ילקוט משפחות – אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו" (אודסה, תרנ"ג), סימן יא, אות צב (אביו "הגביר הישיש הנכבד ונשוא פנים" ר' שלום קאזארנווער מדובראוונא נזכר שם, אות צא); "שייך לר' צבי הירש שחור נ"י מדובראוונע" – ר' צבי הירש שחור מדובראוונא, בן הרה"ג ר' אלכסנדר זיסקינד מדובראוונא (מגדולי התורה בדורו, בן דורו של הגאון ר' חיים מוולוז'ין. חתימתו מופיעה לאחר חתימת הגר"ח בהחלטת רבני מינסק מחודש סיון תקע"ו. ראה אגה"ק אדמו"ר האמצעי, עמ' רצא-רצד, ובהערה בעמ' רחצ), וחתן הרה"ג ר' יהושע השיל סירקין משקלוב (בן הגאון ר' נחמן סירקין אב"ד בריסק, נכד ה"שאגת אריה").

[1], ב-ג, ה-קסד, קסט-רנ, [2], כג דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. סימני עש וקרעים עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 32-39.

                                                                                   חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב

אחד ממפעלי חייו של אדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל אדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם אדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע.

היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".

במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.

את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט 25). חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט קודם). חלק שלישי - "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט", "הלכות תלמוד תורה" והלכות רבית, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד. שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים - שלפנינו - נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו.