שו"ע הרב – חלק ראשון הלכות פסח – מהדורה ראשונה – שקלאוו, תקע"ד - עותק רבי אהרן ברנדווין מפלשטין-צפת – הגהות

שו"ע הרב – חלק ראשון הלכות פסח – מהדורה ראשונה – שקלאוו, תקע"ד - עותק רבי אהרן ברנדווין מפלשטין-צפת – הגהות

[שלחן ערוך אורח חיים], הלכות פסח (סימנים תכט-תצט), מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [שקלאוו, דפוס מרדכי הלוי, תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.

בדף רח (ע"ב) רשימת פועלי הדפוס. בדף ריב (ע"א) סמל המדפיס מרדכי הלוי.

הגהות (קצרות) רבות בשולי הדפים.

חותמות (בדוגמת כתב יד) בשולי כמה הדפים: "הק' אהרן בהה"צ ר' צבי אריה מאליק חה"צ מסטרעטין ז"ל" - רבי אהרן ברנדווין מפלשטין-צפת, בן האדמו"ר רבי צבי אריה מפלשטין, וחתן האדמו"ר רבי אברהם ברנדווין מסטרטין (רבי אהרן אימץ את שם משפחת חותנו -ברנדווין). גדל בבית דוד-אמו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין (אמו גיטל היתה בתה של חנה-איטא, אחותו של רבי ישראל מרוז'ין), שהכתירו בצעירותו לאדמו"ר ואף מסר לו "קוויטל" ו"פדיון". רבי אהרן מיאן לכהן באדמו"רות ועסק בתורה. עלה לארץ-ישראל והתיישב בצפת, בה תפס מקום נכבד בקהילה החסידית בעיר. נפטר בכ"ח כסלו תרס"ז ומנוחתו כבוד במערת ה"באר מים חיים" בבית הקברות העתיק של צפת, בה נטמן גם אביו.

עותק חסר דף שער ושלושת הדפים שלאחריו (עם "הקדמת הרבנים נ"י בני הגאון המחבר ז"ל"). [1], ב-רמח דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר. סימני עש בכמה מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים לא אחיד. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 21-25.

                                                                                                      חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב

אחד ממפעלי חייו של אדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל אדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם אדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע.

היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד; חסרה בעותק שלפנינו). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".

במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של אדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.

את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק אדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד – העותק שלפנינו. חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, נדפס בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט הבא). חלק שלישי - הלכות רבית, "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט" ו"הלכות תלמוד תורה", נדפס בקאפוסט תקע"ד. שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו (ראה פריט 27).