קערת עץ בה השתמשו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"ץ לבדיקת גרעיני החיטה למצות הפסח

קערת עץ בה השתמשו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"ץ לבדיקת גרעיני החיטה למצות הפסח

קערה גדולה, עשויה עץ מגולף, בה השתמשו רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר הרש"ב ובנו רבי יוסף יצחק האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש לבדיקת גרעיני החיטה לצורך הכנת המצות לפסח.

מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את קערת העץ שסבי, ומאוחר יותר גם אבי, השתמש בה בתהליך הכנת המצה. אני זוכרת את סבי בודק את גרעיני החיטה בקערה זו, קודם הטחינה לקמח. אבי השתמש בה גם כן". האישור מתוארך – 10 בינואר 1990.

הכנת מצות בליובאוויטש

ידועים הידוריו, דקדוקיו וחומרותיו הרבים של אדמו"ר הרש"ב בהכנת המצות לפסח, וכן מעורבותו והשתתפותו האישית בהכנתן. ההקפדה המרובה הקיפה את כל תהליך הכנת המצה – מנהגי זהירות והידורים שונים באופן קצירת החיטים, דישתם, שמירתם, טחינתם ואפיית המצות. על שלבי העבודה השונים הופקדו בחורי ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש.

באחת מאגרותיו מבקש אדמו"ר הרש"ב: "החטים שיהיו מכוסים היטיב, להשגיח על כל פרט ופרט. ויבקש את המשגיח שי' שיברר מהבחורים המתונים [תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש] שיתעסקו בזה, ואת הבחורים יחיו יבקש משמי שיתנו לב על כל הדברים... וישגיחו על כל פרט. את החטים בטח יבדקו ויבררו היטיב [את החיטים המקולקלים והפסולת]" (אגה"ק להרש"ב, חלק ד, עמ' רג).

בספר "ליקוטי דיבורים" (עמ' 244) מסופר: "בליובאוויטש החלו להתעסק עם טחינת החיטים ל'שמורה' מראש חודש אדר. את גרעיני התבואה היו בוררים שלוש פעמים קודם הטחינה". ובספר "אשכבתא דרבי" (עמ' 96): "בליובאוויטש היו החטים נבררים על שולחנות גדולים כל חטה וחטה ממש, ע"י תלמידי התמימים, שמא נמצא חטה מבוקעת או פסולת בכלל". ובספר "רשימת דברים" (עמ' שכט): "החיטים המיועדים עבור בית חיינו, הביאו אותם לאולם הקטן, והעמידו שלחנות וכיסו אותם בניירות גדולים, התלמידים הקשישים בררו אותם, שלא יהיה בהם כרשינים, או ממין אחר, או מחולקים לחצאין". ובספר "ליובאוויטש וחייליה" (עמ' 52): "כמה זמן לפני חג הפסח היו כמה מבחורי הישיבה (לפי הוראות המשגיח) בוררים את החיטים של שמורה בשביל הרבי [הרש"ב]. הברירה היתה בבית הכנסת – הנקרא 'קליינער זאל', על קרטונים גדולים".

כידוע, נהג אדמו"ר הרש"ב להשתתף בעצמו בשלבים השונים של הכנת המצה. בספר "ליובאוויטש וחייליה" (עמ' 52) מסופר: "בפסח הייתי בליובאוויטש רק בשנת תרע"ג וזה הי' אחרי הקמת בתי חומה הנ"ל, ובאחד מהם אפה הרבי [הרש"ב] את המצות שלו". בספר "לקוטי סיפורים" (עמ' רסח) מסופר על מנהגו של אדמו"ר הרש"ב לשאת בעצמו "מים שלנו" (מים שעמדו בכלי במשך לילה שלם לאחר שאיבתם): "מדי שנה, היה כ"ק הרבי הולך להביא מים-שלנו עבור אפיית המצה שמורה לחג הפסח. בדרך כלל, בליובאוויטש, כמו בעיירות קטנות, היה אז זמן של רפש וטיט, ושל הפשרת שלגים, ומים-שלנו היו לוקחים מהנהר. אף שהנהר לא היה רחוק מהחצר, בכל זאת, ההליכה לשם היתה קשה, וגם בנהר היו מקומות שהמים קפאו"; מעמד זה מתואר גם בספר "ליובאוויטש וחייליה" (שם): "לשאיבת מים שלנו היה גם הרבי הולך... הרבי היה עומד על שפת הנהר ושואב המים במקל ארוך שאליו היה קשור כלי". גם במהלך אפיית המצות נכח הרש"ב.

בלוח "היום יום" (י"ד ניסן) מובא: "באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, היה אאמו"ר [הרש"ב] נוכח, ואומר גם כן הלל. והיה מפסיק – גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפיה וכהאי גוונא"; ובספר "רשימות דברים" (חלק א, עמ' של): "השמורה של כ"ק אדמו"ר [הרש"ב] בבית [אמו] הרבנית הצדקנית רבקה, קודם הפסח. מצת מצוה אפו בערב פסח אחר חצות היום. וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב עמד כל העת להשגיח ולזרז שיהיה בתכלית הכשרות"; ובספר "ליובאוויטש וחייליה" (עמ' 53): "בעת אפיית המצות הי' הרבי [הרש"ב] נוכח, והי' עומד כל הזמן בחדר שהנשים מגלגלות את המצות... ומסתכל על כל העובדים... על יד התנור הי' עומד בן הרבי [הריי"ץ]". על פי האישור המצורף, האדמו"ר הרש"ב ובנו האדמו"ר הריי"ץ השתמשו בקערת העץ שלפנינו לצורך ברירת החיטים ובדיקתם קודם אפיית המצות לפסח.

קוטר מרבי (כולל ידיות): 35.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.