יוסף צבי גייגר - מגזרת נייר - מגן דוד - צפת, תרס"ד

יוסף צבי גייגר - מגזרת נייר - מגן דוד - צפת, תרס"ד

מגזרת נייר צבועה ביד, מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת], תרס"ד (1903/1904).
מגזרת רבועה, המורכבת ממגן דוד גדול, זהוב, ובמרכזו אגרטל ורדים. בששת המשולשים ההיקפיים פרחים ועלים, ובארבע פינות הדף ארבע ציפורים. המגזרת מתוארכת בגבה.
מגזרות מסוג זה, בהיותן נטולות הקשר ורמזים איקונוגרפיים, היו עשויות להיות "שבועות'ל" ובאותה מידה לשמש לקישוט הסוכה. נקבי התלייה בפינות המגזרת מעידים על שימוש בנעצים ומשכך, ככל הנראה, על ייעודה כמגזרת לסוכה.
20.5X23.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. קרעים קלים, בעיקר בפינות. כמה חלקים חסרים. כתמים ונקבים. תיקוני נייר בגב.

אמנות מגזרת הנייר היא ענף האמנות היהודית העממית האירופית המובהק ביותר. מגזרות הנייר היהודיות המזרח-אירופיות לבשו צורות רבות והציגו עושר רב של מוטיבים על פי שימושיהן השונים. עם הסוגים השונים נמנים מגזרות "מזרח" ו"שויתי", לוחות "יארצייט", "שיר המעלות'ל" לשמירה על היולדת והיילוד, "רויזאלאך" [שושנים] לעיטור הבית לרגל חג השבועות, אושפיזין לסוכות ועוד.

ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.