סידור עם דא"ח – חלק א' – קניגסברג, תרי"ב – מדפוסי פרוסיה עבור יהודי רוסיה

סידור עם דא"ח – חלק א' – קניגסברג, תרי"ב – מדפוסי פרוסיה עבור יהודי רוסיה

"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. [קניגסברג, דפוס אדאלף זאמטער, תרי"ב 1852]. המילה "ברדיטשוב" הובלטה בדף השער. אוברלנדר, הסידור, יא, עמ' שיז. 
הוצאה שלישית של ה"סידור עם דא"ח" - ההוצאה הראשונה נדפסה ע"י האדמו"ר האמצעי בקאפוסט תקע"ו, וההוצאה השניה נדפסה בברדיטשוב תקע"ח. בפתח הסידור נדפסה הקדמת והסכמת האדמו"ר האמצעי (להוצאה הראשונה, קאפוסט תקע"ו).

קפו דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. השלמות נייר בשוליים של כ-20 דפים ראשונים (ללא פגיעה בטקסט). חותמות ורישומי בעלות רבים בדפי המגן. כריכה חדשה. 

דפוסי פרוסיה עבור יהודי רוסיה
בעותק של הסידור שנמצא בספריית חב"ד ליובאוויטש ישנו שער נוסף ובו מופיעים מקום הדפוס ושם המדפיס - קאניגסבערג, בדפוס א. זאמטער (לוין, מבית הגנזים, עמ' קצו-קצז).
מזכיר האדמו"ר הריי"ץ, החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן, מבאר את הרקע והנסיבות להדפסת ספרים במדינת פרוסיה, עבור יהודי רוסיה:
"בתקופה זו – אחר גזירת הדפוסים בתקצ"ז – הוקמו דפוסים עבריים במדינת פרוסיא, בערים הסמוכות לגבול מדינת ליטא הרוסית, כגון: קניגסברג, יאהאניסבורג, מעמעל ודנציג. דפוסים אלו נועדו מלכתחילה לא ליהודי אשכנז אלא ליהודי רוסיא. והנוהג היה שלספרים שנתכוונו להעבירם לרוסיא כחוק, כלומר, להעבירם דרך תחנת המכס ודרך הצנזורה וכו', הדפיסו שערים רגילים עם שם המדפיס ומקום הדפוס ותאריך נכון, אבל היו ספרים שמטעמים שונים נועדו להבריחם את הגבול, לספרים אלו הדפיסו שערים בהעלמת מקום הדפוס ושם המדפיס והתאריך, ובהרבה פעמים הדפיסו תאריך מזויף מוקדם בשנים הרבה, כדי שאם יתפסו על ידי המפקחים על הדפוס מטעם הרשות, יטענו שאלו הם ספרים ישנים שנדפסו שנים הרבה מלפנים במקום שאינו ידוע" (מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 72).
בעותק של הסידור שלפנינו, שנדפס בפרוסיה עבור יהודי רוסיה, נשמט שם הדפוס (א. זאמטער), הובלט בשער מקום הדפוס המזויף: "בברדיטשוב", וצוינה שנה מוקדמת: "ועבדתם את ה' בכל לבבכם לפ"ק" [=תקצ"א], כל זאת על מנת שיראה כביכול הספר נדפס לפני זמן רב וקודם "גזירת הדפוסים".

"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, והוגהו לקראת ההדפסה על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י האדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו האדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.