שלחן ערוך הרב – אורח חיים הלכות שבת – סדילקוב, תקצ"א

שלחן ערוך הרב – אורח חיים הלכות שבת – סדילקוב, תקצ"א

שלחן ערוך, אורח חיים הלכות שבת (סימנים רמב-שמד), מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [סדילקוב, חסר שם דפוס, תקצ"א 1831]. חלק שני מתוך ששה חלקים. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדף השער.
נדפס על פי מהדורת סדילקוב תקפ"ו. ה"מראה מקומות" נדפסו במהדורה זו בשולי הדף או בפנים השו"ע, ולא בצדי העמודים (כבמהדורות הקודמות), כנראה כדי שיוכלו להדפיס שורות רחבות יותר.
מעבר לשער הודעה מאת המדפיס על הסכמות שנמצאות בידיו מאת גדולי האדמו"רים והרבנים, אלא שמחמת "רבוי הוצאות" לא נדפסו.
[1], קכח; נח; סו דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. סימני עש וקרעים בדף השער; מחוזק בשוליו הפנימיים ברצועת דבק. כתמים כהים גדולים בשולי ספירת הדפים השלישית (סו דף עם קונטרס אחרון), עם פגיעה בטקסט. סימני עש וקרעים חסרים בדפים האחרונים; השלמת נייר קטנה בדף האחרון. כריכת עור חדשה.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ג, עמ' 58.

מהדורות סדילקוב
המהדורה הראשונה של השו"ע נדפסה בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס) (ראה פריטים 20-23). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה לראשונה בשנת תקפ"ו (ראה פריט קודם - פריט 24). המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה זו, על הביקוש למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון... מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי'... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל הש"ע שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
ההסכמות למהדורת השו"ע סדיקלוב תקפ"ו ניתנו אמנם למשך עשר שנים, אולם בשל הביקוש הרב, נדפס הספר שש שנים בלבד לאחר מכן, בסדילקוב תקצ"א שלפנינו (וכדברי הרה"ק מטשרנוביל בהסכמתו למהדורת תקפ"ו: "כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא").
על מהדורות סדילקוב תקפ"ו ותקצ"א, ועל המדפיס ובית דפוסו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.