שלחן ערוך הרב – אורח חיים – מהדורה ראשונה – קאפוסט, תקע"ו – שלושה חלקים בשלושה כרכים

שלחן ערוך הרב – אורח חיים – מהדורה ראשונה – קאפוסט, תקע"ו – שלושה חלקים בשלושה כרכים

שלחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשלושה כרכים:
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק ראשון (סימנים א-קלא, קנח-קסח, קעד, קעז-רז, ריב-רטו). ללא דף שער [קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, תקע"ו 1816].
עותק חסר. ג-ו, ח; פ, פב-פג; עג-רס, רצז-רצט, [1]. חסרים 40 דפים: [2] דפים ראשונים (דף השער והקדמת האדמו"ר האמצעי), דף ז מהספירה הראשונה, דף פא מהספירה השניה, ודפים רסא-רצו מהספירה השלישית (במקור: [2], ג-ח; פג; עג-רצט, [1] דף). 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים (בדף ג קרע חסר עם פגיעה בטקסט בכמה שורות). קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים עג-עז מהספירה השלישית, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים. כריכה חדשה.
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שני הלכות שבת (סימנים רמב-שג, שה-שכא, שכג-שמד). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].
[4], ה-[ר]פ, [2]; צח דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך שוליים לא אחיד. רישום בעמוד האחרון. כריכה חדשה.
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שלישי הלכות עירובין (סימנים: שבת שמה-תח; יו"ט תצה-תקכט; ראש השנה תקפב-תרג; יום הכפורים תרד-תרכד; סוכה תרכה-תרכט, תרלא, תרלו-תרמד; לולב תרמה-תרנא). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].
[1], ב-קסד, קסט-רנ, [2]; כג דף. ייתכן ששבעת הדפים האחרונים הושלמו מעותק אחר. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. חותמות צנזורה ורישומים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 32-39.

חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט 20). חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 21). חלק שלישי - "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט", "הלכות תלמוד תורה" והלכות רבית, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 22). שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים (שלפנינו) נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו.