סרטון קצר מיום חתונת הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי' – י' סיון תשי"ג – בהשתתפות המחותנים ר' דובער חסקינד והרש"ג ...

סרטון קצר מיום חתונת הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי' – י' סיון תשי"ג – בהשתתפות המחותנים ר' דובער חסקינד והרש"ג, ובהשתתפות כמה מגדולי חסידי חב"ד בארה"ב

סרטון קצר (1:58 דקות; בצבע) מיום חתונת הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי', עם ב"ג מרת שרה מינא לבית משפחת חסקינד - יום א' י' סיון תשי"ג. החתן והכלה אינם נראים בסרטון.
בסרטון נראים האורחים, נשים וגברים בלבוש חגיגי, מתכנסים בפתח המלון במנהטן בו נערכה החתונה. בין היתר נראים המחותנים משני הצדדים - הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) והרב אלטער דוב בער (בערל) חסקינד; וכמה מגדולי חסידי חב"ד בארה"ב - הרב ישראל ג'ייקובסון (יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית), הרב שלמה אהרון קזרנובסקי (יו"ר הוועד הפועל של אגו"ח בארה"ב), עו"ד ר' יקותיאל (סעם) קרמר (חבר אגו"ח ומראשי עסקני חב"ד בארה"ב), מר ירוחם פישל קליינפלד (Philip M. Kleinfeld - שופט ביהמ"ש העליון וחבר הסנאט של ניו-יורק. חבר ועד הפועל של אגו"ח בארה"ב, סייע בהליך קבלת האזרחות האמריקנית של הריי"ץ), ואישים נוספים [לא עלה בידינו לזהות רבים מהאורחים הנראים בסרטון].

סליל צילום מקורי (מצורפים תקליטור וכרטיס זיכרון עם קובץ דיגיטלי של הסרטון). מצב טוב.

חתונת הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי'

ביום א', י' סיוון תשי"ג, נשא נכד הריי"ץ הרה"ת ר' שלום דוב בער (בארי) גורארי' לאישה את מרת שרה מינה [בת ר' אלטער דוב בער חסקינד וגאלדא בוניא לבית משפחת תומרקין]. החתונה נערכה במלון במנהטן; מסדר הקידושין היה אב החתן, הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). אבי החתן ואבי הכלה, הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) ור' בערל חסקינד, הכירו עוד מזמן לימודיהם בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, שם חלקו חדר משותף.
לראשונה פגש בארי את מינא בארה"ב בשנת ת"ש, במשכנם הזמני של הריי"ץ ובני ביתו במלון "גרייסטון" במנהטן, בשעה שמינא טיפלה בסבתו הרבנית נחמה דינה (הרבנית נחמה דינה נזקקה לסיוע בין היתר בשל חירשות ממנה סבלה לאחר לידת בתה שיינא).
לאחר הסתלקות הריי"ץ בשבט תש"י ומינוי דודו רבי מנחם מענדל שניאורסון כממלא מקומו בכס נשיאות חב"ד, התערערו היחסים בין בני הבית, ובארי החליט לעקור את מגוריו מבית הוריו ב-770. בתחילה עבד במשרה ממשלתית ב"מכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה" (National Bureau of Standards) בוושינגטון, ובהמשך עבד כחוקר ב"מעבדה לפיזיקה יישומית" (Applied Physics Laboratory) של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בסילבר ספרינג מרילנד. מינא חסקינד הגיעה לוושינגטון בשנת 1949, לאחר שסיימה את חוק לימודיה בסטטיסטיקה באוניברסיטת קולומביה, והחלה את עבודתה כחוקרת ב"אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון". בתקופה זו חודש הקשר בין מינא ובארי, קשר שהוביל לבסוף לחתונה.

חתונת הזוג נערכה ביום א', י' סיון תשי"ג, בהשתתפות כמה מגדולי חסידי חב"ד [כמה מהם נראים בסרטון שלפנינו]; אולם בלטו בהיעדרם דודיו של החתן - הרבנית חיה מושקא ובעלה הרבי מליובאוויטש. בראיון וידיאו שנערך בשנת 1997, מתאר בארי גורארי' את הלבטים אודות זהות היורש לאחר הסתלקות סביו הריי"ץ ואת הנסיבות בגללן לא נכח דודו הרבי מליובאוויטש בחתונתו (אנגלית):
"בראשית 1950, בפברואר, סבי [הריי"ץ] נפטר, ובחצר השתרר לפתע תוהו ובוהו. ראשית, החסידים היו מבולבלים לגבי הכיוון ובאיזה דרך ללכת; שנית, הם התלבטו אודות זהות היורש. לדעתי, העמדת יורש לסבי היא דבר מגוחך, המקום כבר לא יהיה אותו הדבר. כמה אנשים אמרו לי, אתה צאצא ישיר, אמרתי להם 'אין סיכוי'. הבחירה הייתה בין אבי [הרש"ג] לבין דודי. אני מתכוון כמובן לדודי מענדל שניאורסון [הרבי מליובאוויטש]. דודי [מנחם מענדל] הורנשטיין לא הצליח לצאת מפולין ונספה בשואה. הייתה זו מריבה מאוד לא נעימה ואכזרית. בעבר הייתי מאוד קרוב לדודי, אך התרגילים הזולים שעשו חסידיו, אותם הוא לכל הפחות סבל, אילצו אותי לנתק את הקשרים עמו. הרגשתי שהמקום מתמוטט... לא יכולתי באמת להישאר שם יותר. התחלתי לחפש עבודה. המקום אליו פניתי היה וושינגטון...
החתונה שלנו לא התקיימה כפי שהייתי רוצה שתתקיים. באותה עת סבי [הריי"ץ] נפטר. דודי [הרבי מליובאוויטש] כיהן כבר כמעין רבי, ונהג באופן מאוד לא ידידותי כלפי אבי [הרש"ג]. אני רציתי שאבי יהיה המסדר קידושין, ולא דודי. הדרך היחידה שיכולתי לעשות זאת הייתה לא להזמין את דודי, דבר שנחשב לעלבון קשה. התוצאה הייתה שהם עשו את זה לבלתי אפשרי עבור אבי להיות נוכח בחתונה... התחתנו למרות זאת... ובהדרגה הגיעו שני ילדינו... הגדולה נקראת סוניא, על שם דודתי [שיינא הורנשטיין] שנספתה בפולין... הצעירה נקראת נורה שטערנא... על שם סבתא רבא שלי [הרבנית שטערנא שרה, אשת הרש"ב]... לא סיפרתי לילדיי את הסיפור הרבה פעמים, אך כתבתי להם אותו... לא רציתי להעביר מסר של שנאה. זהירות כן. להיות מאוד זהיר. לדעת איפה אתה נמצא ועם מי, לפרנס את עצמך, ולדעת תמיד מי הם החברים האמיתיים שלך. אני רוצה להימנע משנאה".

על אף שהרבי והרבנית חיה מושקא לא השתתפו בחתונת האחיין בארי, היו שניהם מעורבים בשמחה. לרגל החתונה הוציא הרבי לאור שני קונטרסים, עם מראי מקומות והערות שלו – דרוש חתונה שאמר הריי"ץ בסעודת שבע ברכות לחתונת ה"ר נחום גולדשמיד [מאמר ד"ה אשר ברא תרח"ץ, י"ל לראשונה בר"ח סיון תשי"ג], ודרוש חתונה שאמר הרש"ב בחתונת בנו הריי"ץ [מאמר ד"ה והוא כחתן תרנ"ז, י"ל לראשונה בערב חג השבועות תשי"ג]. בעמוד האחרון של שני הקונטרסים נדפסה הקדשה לזכות החתן: "לרגלי חתונת בננו הרב שלום דובער שי' - נכדו יחידו של כ"ק אאמו"ר ומו"ח מרנא ורבנא יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע [הריי"ץ] - שתתקיים בעזהי"ת למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת ביום י' סיון תשי"ג. הרבנית חנה שליט"א - בת כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והרב שמרי' גורארי' שליט"א – חתנא דבי נשיאה".
בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשי"ג, כחמישה ימים קודם החתונה, שתה הרבי הרבה מאוד יין ואמר מספר שיחות ומאמרים שעסקו אף הן בענייני חתונה ונישואין. במהלך ההתוועדות פנה הרבי אל גיסו הרש"ג ואמר לו שאת העניינים אותם הוא, הרבי, אמור לפעול, הוא אכן פועל בהתוועדות זו, אך אתה, הרש"ג, "עם השמחה שלי אתה אינך יוצא ידי חובה" ומוטלת עליך החובה לשמוח בחתונת בנך יחידך. הרבנית חיה מושקא אף היא סייעה בקניות ובהכנות לחתונה, ושלחה משקה ומזונות לבחורים ב-770 כדי שיתוועדו ויחזרו מאמר חסידות מאביה הריי"ץ, סב החתן. בעניין זה הוסיפה ואמרה, "מה נוגע כל הענינים, זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ".

מקור הדברים בתיאורו של ה"חוזר" ר' יואל כהן ביומנו (מיום כ"ה סיון תשי"ג). ר' יואל מתאר את היחסים בין בני הבית ואת הנסיבות שהובילו לכך שהרבי לא נכח בחתונת האחיין:
"יחס הרש"ג שליט"א לכ"ק שליט"א נשתנה לגמרי בטוב, הוא בא לכל התוועדות, וגם בעניני הישיבה (אחרים אומרים שגם בעניניו הפרטיים, אך איני יודע זאת בבירור) הוא שואל אצל כ"ק שליט"א, כמעט כל שבוע, עכ"פ גייט ניט א דורך א משך פון צווי וואכן [לא חולפים שני שבועות] שאינו נכנס לכ"ק שליט"א למשך כמה שעות.
אמנם זוגתו חנה תי' ובנם הר"ר שלום דובער, היחס שלהם הוא כמקודם, היינו א אפיצעלער ברוגז [ברוגז רשמי].
בדבר החתונה, הנה הרש"ג רצה מאוד שכ"ק שליט"א יהיה על החתונה, אמנם חנה ושלום דובער לא רצו בשום אופן שיהיה, אומרים שהיא [חנה] אמרה אויב ער וועט זיין וועל איך ניט זיין [באם הוא יבוא, אני לא אבוא]. הרבנית מוסיא תי' לא הלכה לחתונה באמרה, אן דעם מאן גיי איך ניט [ללא בעלי אינני הולכת], ומ"מ היא עזרה מאוד אויף איינקייפן וכו' געבאקט וכו' [בקניות וכו' אפיה וכו'] והשתדלה שהכל יהי' על הצד היותר טוב.
היא גם שידלה את אנ"ש לילך על החתונה, (לפועל, כמעט שאף אחד מאנ"ש לא היו), ביום הנישואין א' י' סיון האט זי אראפגעשיקט [היא שלחה] משקה עם מזונות, אז די בחורים זאלן פארבריינגען [כדי שהבחורים יתוועדו], ובקשה שיחזרו איזה מאמר דעם טאטנס [מאמר של האבא - הריי"ץ] כמו שחוזרים בכל החתונות, והוסיפה לומר: מה נוגע כל הענינים, עס איז דאך דעם טאטנס א שמחה [זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ].
כ"ק שליט"א, הנה בחג השבועות, הזכיר בהמאמר ענין של החתונה כיצד מרקדין לפני הכלה, ואח"כ בהשיחה, היו שני גאנצע שיחות ארוכות בענינים של נישואין [ראה "תורת מנחם – ח (תשי"ג, ב)", עמ' 196-205 ועמ' 217 ואילך].
כמו"כ לקח הרבה יין (כי הרופאים אסרו לו לקחת משקה, ובאמת גם יין אסרו לו אבל מ"מ) א האלבן גאלן וויין, זויערין [חצי גלון יין, חמוץ] (זה יין חזק).
גם דיבר עם הרש"ג בעת הניגונים ואמר לו שיהי' שמח, ובתוך הדברים אמר לו: איר זייט דאך מבלבל די [אתה הרי מבלבל את ה]הסברים אין חסידות, אין חסידות גיט מען אלמאל א הסבר [בחסידות מעניקים תמיד הסבר] כמו חתונת בנו יחידו, און איר זייט... מיט מיין שמחה זייט איר ניט יוצא... איך טו אפ, די אלע ענינים וואס איך דארף אפטאן טו איך אפ איצטער [אתה, עם השמחה שלי אתה אינך יוצא ידי חובה... את כל העניינים שאני אמור לפעול (בעניין החתונה) אני פועל עכשיו]".
ביומנו, ר' דוד שוחט מתאר גם את התייחסות הרבי בהתוועדות יום ב' דחג השבועות לחתונת האחיין: "יאמרו א פרייליכן ניגון רק על החתונה, וענה אד"ש שהענינים שהוא צריך לפעול על החתונה הוא פועל עכשיו, ואמר לרש"ג שי' שיהי' בשמחה".