ספר נועם אלימלך – מהדורה שניה ונדירה – שקלוב, תק"נ – ספר החסידות הראשון שנדפס בעיר שקלוב

ספר נועם אלימלך – מהדורה שניה ונדירה – שקלוב, תק"נ – ספר החסידות הראשון שנדפס בעיר שקלוב

ספר נועם אלימלך, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק, עם ליקוטי שושנה ו"אגרת הקודש". [שקלוב, דפוס אריה ליב בן שניאור פייבש, תק"נ 1790, בקירוב]. מהדורה שניה.
מהדורה נדירה של הספר "נועם אלימלך", שנדפסה בשקלוב, כנראה בין השנים תקמ"ט-תקנ"ד. במהדורה זו הוסוו מקום הדפוס ושם המדפיס בצורה מעניינת. למראית עין, נוסח השער הוא העתקה מנוסח השער של המהדורה הראשונה, כולל שמות המביאים הראשונים לבית הדפוס (בהשמטת מקום הדפוס ושם המדפיס), אך התבוננות בשער מגלה כי מקום הדפוס ושם המדפיס נרמזו באמצעות עיגולים קטנים מעל כמה מן האותיות. האותיות המסומנות מרכיבות את המילים: "שקלאב, אריה ליב בשפ" [=בן שניאור פייבש].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ אמר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).

[1], א, ג-פט, ע-צז; יט דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים חסרים, בהם קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט (בכותר הספר) ובמסגרת השער, וקרעים חסרים במספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (מסגרת השער והטקסט בדף השער ובמספר דפים נוספים הושלמו בצילום). שיקומים בהשלמות נייר בשוליים הפנימיים של חלק מהדפים. כריכת עור חדשה.

וריאנט. ליברמן וכן מפעל הביבליוגרפיה רושמים עותק ובו [2] דף בראש הספר. הדף השני ברישום הזה הוא דף ההקדמה, שנדפסה על פני שני עמודים. העותק שלפנינו הוא וריאנט שבו נדפסה ההקדמה באותיות קטנות יותר, על פני עמוד אחד בלבד, בגב דף השער (השווה לסריקת עותק הספריה הלאומית, באתר הספריה וב"אוצר החכמה").
לפנינו ספר החסידות הראשון שנדפס בעיר שקלוב, שהיתה באותן השנים מעוז המתנגדים לחסידות. הביבליוגרף חיים ליברמן בספרו 'אהל רח"ל' (א, עמ' 176-177) כותב כי "הוצאה זו היא מסתמא בין תקמ"ט לתקנ"ד", ומעיר על התופעה המעניינת שבהדפסת ספר חסידי בשקלוב של אותם ימים. לפי דבריו, כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות בשקלוב, למעט ספרי חב"ד בודדים שנדפסו לאחר שנת תקס"ג. בסוף דבריו הוא מעלה השערה כי יתכן שמהדורה זו נדפסה במיוחד בשביל יהודי גליציה ומקום הדפוס הוסתר כדי שיהיה קל יותר להעביר את הספר בגבול, ומאחר והאיסור על הדפסת ספרי קבלה בגליציה הוטל רק בשנת תקנ"ד, מעלה ליברמן השערה נוספת שאולי נדפס הספר לאחר תקנ"ד (בעקבותיו נרשם במפעל הביבליוגרפיה – רשומה 000313521 – תאריך משוער: תקנ"ה בערך; אך בשאר המקומות נרשמה השנה תק"נ).