סידור "שערי רחמים" – סידור האר"י הראשון שנדפס – שאלוניקי, תק"א – הגהות קבליות

סידור "שערי רחמים" – סידור האר"י הראשון שנדפס – שאלוניקי, תק"א – הגהות קבליות
סידור האר"י – שערי רחמים, "מלוקט מכתבי הרב האלקי חיים הכהן אשר ליקט מכתבי הקודש האלקי האריא"ל ז"ל", עם חלק שני – "שערי ציון". שאלוניקי, ללא שם מדפיס, [תק"א 1741].
לפנינו סידור כוונות האר"י הראשון שעלה על הדפוס. הסידור מלוקט מכתביו של המקובל רבי חיים הכהן מארם צובא (שמ"ה?-תט"ו), בעל "טור ברקת" (תלמידו המובהק של רבי חיים ויטאל). עם תפילות וכוונות מאת רבי שלמה עבאדי (רבה של דמשק; עלה לארץ ישראל בשנת ת"ק וחידש את היישוב היהודי בכפר יסיף). בספר נכללו הנהגות האר"י, מתוך סידורו של רבי חיים הכהן, עם מובאות מספר חמדת ימים, שנוספו כפי הנראה בידי רבי בנימין קמחי.
בראש הספר הקדמות העורך והמביא לדפוס רבי שלמה עבאדי, והמגיה רבי בנימין קמחי.
החלק הראשון – "שערי רחמים", כולל תפילות לימות החול ושבתות, סדר הלימוד, סדר סעודה, ברכות הנהנין וברכת המזון, כוונות התענית, הטבת חלום, קריאת שמע שעל המטה, תיקוני תפלות קדושות לקרי, למקשה ללדת, לברית מילה, תיקון ראש חדש, חנוכה ופורים. בדף קמו סגולות שונות, ביניהן "סוד גדול" מהרמב"ן לרואה ואינו נראה.
החלק השני, עם שער מיוחד: "ספר שערי רצון...", כולל תפילות לשלש רגלים, סדר ליל פסח (הגדה), "הנהגות ודינים ותפלות" לחודש אלול וימים נוראים, ראש השנה ויום כפורים, הנהגות לסוכות ולהושענא רבא.
המקובל האלוקי רבי חיים הכהן מארם צובא (שמ"ה?-תט"ו) היה תלמידו המובהק של רבינו חיים ויטאל בשנותיו האחרונות בדמשק. לאחר פטירת רבו מהרח"ו כיהן רבי חיים כאחד מרבני ארם צובא. במשך עשרים שנה שקד על כתיבת חיבורים רבים. בסיום כתיבתם לקח את כל חיבוריו ונסע עמם באוניה לוונציה שבאיטליה כדי להדפיסם, אך במהלך הנסיעה הותקפה האוניה על ידי שודדי ים, ורבי חיים נמלט עם בנו מהאוניה, בהשאירו אחריו את כל חיבוריו. כשהגיע רבי חיים לוונציה התחיל לשחזר מזכרונו חלק מחיבוריו שאבדו. בשנותיו האחרונות הדפיס כמה מחיבוריו, המפורסמים שבהם: "טור ברקת", מקור חיים" ו"תורת חכם". בחיבוריו מבאר רבי חיים את ההלכות שבארבעת חלקי שולחן ערוך על פי קבלה, דרוש ומוסר ודברי התעוררות לעבודת ה' (בסגנון הדומה מעט לספרי ליקוטי הלכות של רבי נתן מברסלב). רבים מחיבוריו עדיין לא נדפסו. בשנתו האחרונה התגורר בליוורנו, לצורך הדפסת חיבוריו, שם הכירו המקובל רבי נתן נטע הנובר, מחבר ספר התפלה הקבלי המפורסם "שערי ציון". בהקדמתו לספרו זה כותב רבי נתן נטע: "ועבר עלינו איש קדוש הרב הכולל מהר"ר חיים ז"ל ה"ה תלמיד מובהק של הרב האלקי מוהר"ר חיים ז"ל ה"ה, וקבלתי ממנו זאת החכמה מפוארה פה אל פה ומסר לי כמה וכמה עניינים טובים חידושים שקבל מרבו אשר לא עלה זכרונם בספר עץ החיים, וכל דבריו ככתובין מסיני". החיד"א מרבה להביא בספריו מחיבורי רבי חיים הכהן שנשארו בכתב-יד ואף רכש כמה מכתבי ידו (ראה לדוגמה כת"י NY JTS 1185, אוטוגרף רבי חיים הכהן שהיה ברשותו של החיד"א, והשווה "שם הגדולים" בערך "עטרת זהב"). החיד"א מכנה אותו בתארים: "הרב המקובל עיר וקדיש", "קדישי עליונים", ו"הרב החסיד המקובל האלוקי".
בדפי הסידור הגהות קבליות בכתב-יד (חלקן קצוצות), בכתיבה ספרדית, מכותב לא מזוהה. בראש הסידור נכרכו מספר דפים בכתב-יד. בהם רישומי בעלות, בחתימת "אברהם אלפסי", המזכיר את "הרב המלומד בנסים ממשפחתנו הרמב"ם אלפסי זצוק"ל". רישומי שמות רבנים ידועים, לצד שמות אישים שונים (מתוניס?), וליקוטים שהועתקו מספרי המקובלים. בדף השער חתימה (דהויה בחלקה): "בנימן בלא"א ד"ח פיריירא... Pereira".
[7], קמו; נה דף. חסרים שני הדפים האחרונים של החלק השני. דף עג מהחלק הראשון (מסומן בטעות עו), נכרך שלא במקומו, לאחר דף עו. בין דפים א-ב בחלק השני, נכרך [1] דף ריק. 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות קלים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, וקרעים קטנים בשולי הדפים, משוקמים בהשלמות נייר (עם מעט השלמות בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים ובמסגרת השער של החלק הראשון. כריכת עור חדשה.
יערי 120; אוצר ההגדות 193.