"סידור תפילת ישראל" – ירושלים, תר"ב – הסידור הראשון שנדפס בירושלים

"סידור תפילת ישראל" – ירושלים, תר"ב – הסידור הראשון שנדפס בירושלים

סידור תפלת ישראל, כמנהג ק"ק ספרדים, עם דינים, פיוטים ובקשות. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ב [1842]. הסידור הראשון שנדפס בירושלים.
בשער הסידור מצוינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקדש בני ישראל המה".
בראש הסידור הסכמות רבות מחכמי הספרדים בירושלים, צפת, טבריה וחברון, והסכמות מחכמי האשכנזים בירושלים (האדמו"ר רבי אהרן משה מבראד, רבי ישעיה ברדקי חתן רבי ישראל משקלוב, ורבי משה ריבלין "דורש לציון" – המגיד משקלוב). הסכמת רבני ירושלים שנדפסה מעבר לשער היא למעשה "הסכמה" מחודש טבת תר"א המעניקה לרבי ישראל ב"ק רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים. בדף ג' נדפסה הסכמה נוספת (מחודש אייר תר"ב) מאת רבני ירושלים.
בהקדמה מספר המדפיס על תלאותיו בצפת: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם". בין היתר הוא מודה לגביר יוסף אמזלאג "אשר הי' לי לעזר בהדפסות סדר תפלה".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב, וכבר בצעירותו החל לעסוק בענייני דפוס. בשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז. בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו בצפת ובירושלים, ראה עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.

קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש קלים, ללא פגיעה בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.

הספר העברי השלישי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 4 (מלבד שני ספרים שקדמו לו רשמה הלוי כותר נוסף: כרוז לנשים צדקניות בארץ ישראל ובחו"ל, ראה שם, מס' 2).