פנקסי בית הקברות בצפת - תיעוד שמות הנפטרים בשנים תרע"ד-תשכ"ב

פנקסי בית הקברות בצפת - תיעוד שמות הנפטרים בשנים תרע"ד-תשכ"ב
שלושה פנקסים עם תיעוד שמות הנפטרים שנקברו בבית הקברות בצפת, מהשנים תרע"ד-תשכ"ב. בחלק מהרשומות מתועד גם מיקום מקום קבורתם.
הפנקסים שלפנינו הם מקור מידע חשוב ביותר (שחלקו אבד ואינו ידוע מכל מקור אחר) ומתועדים בהם קרוב לאלף שמות של יהודים שנקברו בבית הקברות בצפת בשנים אלו.
כמעט בכל הרשומות מתועדים שם הנפטר ושם אביו, תאריך הפטירה (או הקבורה), ובחלקן נרשמו גם שם משפחתו ועיר מוצאו. בחלק מהרשומות מתועדות גם נסיבות המוות - ראה להלן. אחד הפנקסים מתעד את מיקומי הקברים (יתכן שהוא יכול לעזור לזיהוי חלקות הקבורה הנעלמות בבית הקברות בצפת ולזיהוי מצבות שכתובותיהן היטשטשו עם השנים).
בית הקברות העתיק בצפת, הנמצא על מדרון תלול בצדה המערבי של העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. נמצאים בו מספר קברים מתקופות התנאים והאמוראים, הגאונים והראשונים (כדוגמת קבר הנביא הושע בן בארי, קברי התנאים רבי יהושע בן חנניה ורבי פנחס בן יאיר, וקבריהם הנעלמים של רבנו סעדיה גאון ורבנו בחיי אבן פקודה). הוא שימש לקבורה ב"תקופת הזוהר" של צפת במאה ה-16 - נמצאים בו קברי ה"בית יוסף", הרמ"ק, האר"י הקדוש, האלשיך ורבי שלמה אלקבץ, בעל ה"חרדים", המבי"ט וקבריהם הנעלמים של בנו המהרי"ט, ושל הרדב"ז - רבי דוד בן זמרא, ועוד. בהמשך נקברו בו רבים מגדולי החסידות שעלו לארץ ישראל, בהם בעל "לבושי שרד", בעל "באר מים חיים" ובעל ה"בת עין", רבי ליב "בעל היסורים", ועוד.
בית הקברות העתיק סבל מהזנחה מתמשכת. מצבות רבות וקברים רבים נעלמו במשך השנים, עקב רעידות אדמה, שיטפונות, שריפות ועוד. ההזנחה הפיזית גררה אחריה גם קבורה לא מבוקרת, כאשר חלק מהקברים לא נרשמו בצורה מסודרת, ולחלקם אף לא הוקמו מצבות מעולם (מכאן החשיבות הרבה של הפנקסים שלפנינו, בהם מתועדים גם הקברים ללא המצבות). בתחילת שנות ה-90 (התש"נ בקירוב), חברו יחד מספר גורמים ממלכתיים ופרטיים לעסוק בשיקום מסיבי של בית הקברות, הנמשך עד היום. קברים רבים שופצו ושוקמו. מערות הצדיקים וחלקות המדרון הדרומי נוקו מסחף אדמה ואבנים, ומצבות רבות נחשפו לראשונה מזה מאות שנים (חלקם עוד משנות הר' והק').
הפנקסים שלפנינו נכתבו ע"י ר' יוסף צבי גייגר ובנו ר' אליהו גייגר, שהיו מראשי החברה קדישא בעיר, וגם עסקו במלאכת חקיקת המצבות בשנים אלו.
הפנקס הראשון כולל רשימות נפטרים וימי יארצייט, החל מתמוז תרע"ד עד שנת תרפ"ז (בפנקס נרשמו גם הנפטרים בימים הקשים של מלחמת העולם הראשונה, אז נפטרו רבים מרעב וממגפות). בפנקס זה מופיעים, בין היתר, תאריכי פטירתם של רבי נפתלי ב"ר יעקב מרדכי איילבום (יום ה' ז' סיון) ודבורה בת ר' שמואל העליר (יום וא"ו ט"ז אייר - באותו השבוע נקברו 15 נפטרים, בהם ר' מנחם ב"ר יוסף פלפל, והאשה אשת ר' ליב קאטליר "שנהרגה ע"י גויים"). ביום ג' י' תמוז נקבר ר' משה [שור] מחאטין ש"נפל מחלון", וביום ה' באותו שבוע נקברה שרה קורץ לאדען שנפטרה "במחלת חלירע"; בחודש תשרי תרע"ז נרשמו 14 נפטרים, בהם אחד שנקבר ביום ב' של ראש השנה, ור' אברהם שלמה בהרש"מ גאלדנבוים שנפטר בכ' תשרי תרע"ז, בחול המועד סוכות. הנקברים מהקהילה הספרדית רשומים לפעמים ללא ציון שם הנקבר ("שני ספרדים וספרדית" - רשימה מיום י"ב סיון תרע"ו).
רשימת הנפטרים בשנת תרע"ו-תרע"ז מופיעה גם בדף נפרד, שנמצא בין דפי הפנקס. רוב הפנקס הזה נכתב בכתב-ידו של ר' יוסף צבי גייגר. חלק מהרשומות (המאוחרות יותר) הם בכתב-יד בנו ר' אליהו גייגר.
הפנקס השני, מהשנים תרפ"ז-תשכ"א, כולל רשומות בכתב-ידו של ר' אליהו גייגר, עם תיעוד של עבודות בניה שונות ושל עבודות חקיקה באבן שכנראה נעשו על ידו, ועם ציון הסכומים ששולמו עבור העבודות. בפנקס זה מוזכרות מצבות זכרון שונות שהוכנו לתליה בבתי המדרש בצפת, אולם רוב הרשומות מתעדות את הכיתובים על מצבות הקבורה ותאריכי פטירה. ברשומות מופיעים גם שמות נפטרים שנקברו בשנים קודמות, חלקם עוד משנות התר"מ-תר"נ (ייתכן שהמצבות על קברים אלו הוקמו רק בשנות התר"פ-התר"צ, או חודשו אז).
בפנקס זה מופיעות גם רשומות מתקופת קום המדינה, המתעדות מצבות של נרצחי פעולות איבה וחיילי פלמ"ח שנפלו במלחמת העצמאות ובמאורעות שקדמו לה, בהם: "גדעון אילון פלמ"ח י"ט ניסן תש"ח 500 [החייל גדעון איילון-רוזנהק, שירת בחטיבת יפתח של הפלמ"ח ונפל בהגנת צפת, בעמדה על גג בית בצדו הדרומי של הרובע היהודי בצפת. לזכרו חובר השיר "נער נפל בגליל" והוקם המרכז התרבותי "בית גדעון" בצפת]... נזהא מזרחי נרצחה ט' ניסן תש"ח 200... רבקה ויסבורד נרצחה כ"ב ניסן תש"ח 400... דוד חסין נרצח כ"ד אד"ב תש"ח 200..." [הרשימות בפנקס מסודרות על פי מועד הקמת המצבות, ולא לפי תאריכי הפטירה].
הפנקס השלישי, בכתב-ידו של ר' אליהו גייגר, מתעד בעיקר את מיקומי הקבורה ושמות הנקברים בשנים תשי"א-תשכ"ב, וכן את כיוון הקברים (האם בין מזרח למערב, או בין צפון לדרום). בין היתר מתעד הפנקס את קבורת האדמו"ר מבויאן-לייפציג: "הרה"צ ר' ישראל מבויאן, מצפון לדרום, אדר"ח אלול תשי"א", ואת המיקום המדויק של הקבר: "מזרח ע"י הדרך למקוה האר"י - מערב פנוי - צפון הרבנית... - דרום יוסף שפירא"; וכן את קבורת האדמו"ר מזידיטשוב בחודש חשון תשי"ב: "מצפון לדרום, תחת הדרך למקוה. מזרח הדרך למקוה - מערב פנוי - צפון הרב וויינגוט - דרום פנוי" [האדמו"ר רבי יהושע אייכנשטיין מגרוסוורדיין. שהה בתקופת השואה במחנה אושוויץ, ונפטר בט"ז בסיוון תש"ה, במחנה הולדהוזן. ארונו הועלה לצפת בחשוון תשי"ב].
לפנקסים מצורפים דפים ועליהם רשימות נוספות. בפנקסים מופיעים גם העתקי מכתבים, דו"חות על הכנסות והוצאות פרטיות וציבוריות, תרומות וחלוקה לנצרכים משנות התר"פ-תש"ג.
הכותבים: ר' יוסף צבי גייגר (תר"ל-תש"ד), עסקן מוסדות התורה והחסד בעיר, סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון. נודע כאבי הציור הצפתי. היה מהאחראים על בית הקברות בצפת, ועסק בבניין מצבות וחקיקתם. בנו ר' אליהו גייגר (תרנ"ב-תשרי תשכ"ג) המשיך במלאכת אביו כחוקק מצבות, והיה מהאחראים על בית הקברות בצפת.
3 פנקסים + דפים נוספים. גודל ומצב משתנים. סך הכל למעלה מ-145 עמודים כתובים, חלקם כתובים בצפיפות ובכתב זעיר.