התפילין של המהרי"ל דיסקין - בהן השתמש במשך כל היום "בעת לימודו" - גודל מיניאטורי - נעשו עבורו על ידי תלמידו רבי ...

התפילין של המהרי"ל דיסקין - בהן השתמש במשך כל היום "בעת לימודו" - גודל מיניאטורי - נעשו עבורו על ידי תלמידו רבי נתנאל הסופר תפילינסקי
זוג תפילין מיניאטוריות, שנעשו בעבודת הקודש המיוחדת של רבי נתנאל סופר תפילינסקי, כתב בית יוסף (אשכנזי). ירושלים, [שנות התר"נ בקירוב].
תפילין אלו מיוחסות להגאון הקדוש רבי יהושע ליב דיסקין אב"ד בריסק (תקע"ט-תרנ"ח 1818-1898), אשר השתמש בהן במשך כל היום בעת לימודו. תפילין אלו נעשו עבורו על פי הוראותיו המפורטות, על ידי תלמידו הסופר הנודע רבי נתנאל סופר מאנשי ירושלים, שכתב את הפרשיות וייצר את הבתים, בהידורים רבים.
את התפילין האלו מסר המהרי"ל דיסקין במתנה לתלמידו הגאון הקדוש רבי יצחק זאב יַדְלֶר בעל ה"תפארת ציון", כאות תודה על התאמצותו ועמלו במשך כמה שנים לחבר את סדרת ספריו "תפארת ציון" על מדרש רבה. לאחר מכן, עברו תפילין אלו בירושה מדור לדור במשפחת ידלר-גולדברג: בתחילה עברו לידי בנו "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון ידלר-גולדברג, ולאחר מכן עברו לידי נכדו רבי יצחק זאב ידלר-גולדברג, המעיד במכתב שלפנינו, כי מרן המהרי"ל דיסקין קנה את התפילין האלו בדמים יקרים מאת הסופר רבי נתנאל, ו"הלך אתם במשך כל היום". הוא כותב כי לאחר מכן המהרי"ל דיסקין "נתן זאת למתנה להרה"צ מרן בעל התפארת ציון זצ"ל, כדי שיוכל ללכת אתם במשך כל היום כולו, והלך אתם במשך ימי חייו, ואחרי פטירתו בשנת תרע"ז קיבל אמו"ר רב"צ ידלר זצ"ל המגיד הירושלמי את התפילין האלו בירושה מאביו זצ"ל, והוא ג"כ היה מניח אותם כל היום עד סוף שנות חייו..." (מצורפים: מכתב האישור מבנו של רבי בן ציון ידלר ומכתב נוסף מבן-בנו, בהם הם מעידים על מקוריותן של התפילין, על העברת הבעלות אליהם ועל מכירת התפילין לבעלים הנוכחי).
"תפילין של רבי נתנאל סופר" היו לשם דבר. מכל רחבי תבל הגיעו לירושלים פניות להשגת תפילין קדושים אלו שכתב הסופר הצדיק רבי נתנאל סופר תפילינסקי. רבים מגדולי ישראל בתקופתו השתדלו לרכוש תפילין ומזוזות מעשה ידיו, ביניהם: הגאון רבי שמואל סלנט, הגאון המהרי"ל דיסקין, הגאון רבי חיים ברלין, בעל ה"לשם", "הסבא מסלבודקה", הגאון ראי"ה קוק, ועוד. ידוע כי ה"חפץ חיים" עשה השתדלויות רבות להשיג תפילין כאלו, וכשהגיעו לידיו שמח שמחה גדולה.
רבי נתנאל סופר תפילינסקי-ליפשיץ (תרכ"ו-תרע"ח), איש קודש וצדיק יסוד עולם, מגדולי חכמי ישיבת "עץ חיים" בירושלים, שהתברך בכשרון טכני מיוחד וכושר המצאה. הוא היה עושה בעצמו את מלאכת התפילין מראשיתה ועד סופה: עיבוד הקלף לפרשיות ועיבוד עור הבתים והרצועות, עשיית הדיו ועיבוד הגידין, הכתיבה, עשיית הבתים, חיתוך הרצועות, ועוד. כתיבת הפרשיות אצל רבי נתנאל היתה מלאכה בפני עצמה - היה מייצר לבד את הקלף המהודר ואת הדיו המיוחד בשחרותו ובעמידותו. היה כותב כל אות וכל תג בקדושה ובטהרה, כשהוא עטוף בטלית ובתפילין, ולא היה מפסיק בדיבור בעת הכתיבה. לפי המקובל אצל אנשי ירושלים, היה כותב רבי נתנאל את הפרשיות בימות החורף, ואילו את עיבוד העורות, הכנת הקלף וייצור הבתים, היה עושה בימות הקיץ. עוד בחייו הקצרים של רבי נתנאל סופר (נפטר בגיל 52), היו "תפילין של רבי נתנאל" מצרך נדיר, באשר לרוב דקדוקיו היו יוצאים מתחת ידיו מספר מועט של זוגות-תפילין; וכך סיפר במכתב האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש על השתדלותו של אביו האדמו"ר בעל ה"דרכי תשובה" להשיג תפילין של רבי נתנאל: "בירושלים עיה"ק תובב"א יש אומן מופלא כזה וראיתי מלאכתו הנפלאה, ועוד בימי כ"ק אאמו"ר רבן של ישראל זי"ע בקשנוהו על ידי צירים לעשות בעדנו בתים כאלה שהם יוצאים ידי שניהם בזה ועוד מעלות רבות מלבד היופי שלהם, אך הוא עשה מלאכתו לאט לאט, להבאים אליו מקודם כסדרן, ולא אלמן ישראל המדקדקים במצוות, ועל ידי זה לא יוכל לעשות בעדנו...".
עד ימינו נותרו מספר מזוזות ופרשיות תפילין שכתב רבי נתנאל סופר, והן ניכרות בדקדוקים המיוחדים בהלכות צורת האותיות ובכתיבתו הנאה במיוחד. הדיו המיוחד שייצר רבי נתנאל נשאר בשחרותו, והוא בוהק ונאה גם לאחר כמאה שנה.
לפי השמועה יצאו תחת ידיו של רבי נתנאל כ-30 זוגות תפילין בלבד, ורובם נעשו בגודל רגיל ולא מיניאטורי. התפילין שלפנינו הן התפילין המיניאטוריות היחידות שידועות כיום שיצאו מתחת ידיו. יודעי דבר ציינו שבפרשיות תפילין אלו ישנו הידור מיוחד שלא נמצא בתפילין אחרות של רבי נתנאל - הפרשיות נכתבו בארבע שיטין (שורות) בלבד, ולא בשבע שורות כמו בשאר הפרשיות שנכתבו על ידי רבי נתנאל [יש לציין כי בהידור זה גם נהג מרן הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק, אשר ביקש שיכתבו עבורו פרשיות תפילין בארבע שיטין בלבד, ולא בשבע כמקובל]. (יתד נאמן, מוסף שבת קודש, פרשת ויקרא, כ"ט אדר תשע"ח, עמ' 32).
רבי נתנאל הדפיס דפים (אותם היה רגיל להדביק בתוך ה"שיידעלאך" - קופסאות התפילין) ובהם הסבר על אופן הכנת התפילין, ורשימת ההידורים, הן לגבי הדיו, הן לגבי הקלף והן לגבי הכתיבה, עם הבטחה שהדיו יתקיים לזמן רב: "האותיות ספורים ומדודים בתחילה שלא להרחיבם או לקצרם... ולא הונף הסכין על שום אות לתקנו אף בעת הכתיבה... בתחלת הפרשיות גליון כדי לגול ההיקף... הדיו נעשה באופן הכשר ומתקיים הרבה ולא יתאדם ולא יקפוץ אף קוצו של יו"ד". עוד כתב באותם דפים, כי ההידורים נעשו "על פי הסכמת גאוני ארץ". מקובל כי כוונתו בזה לרבותיו גדולי ירושלים "גאוני ארץ" - רבי שמואל סלאנט והמהרי"ל דיסקין, אשר אצלם היה מברר את כל פרטי ההלכות וההידורים הראויים להיעשות בתפילין (אדרת שמואל, ירושלים תשע"ד, עמ' יז-יח).
את התפילין שלפנינו העניק המהרי"ל דיסקין למקורבו הגאון הצדיק רבי יצחק זאב ידלר [המהרי"ל דיסקין הוקיר אותו מאוד, ובהסכמה ל"תפארת ציון" הוא מכנהו: "ידיד השם וידיד נפשי". המהרי"ל מציין בהסכמתו שהוא רגיל למנוע עצמו מלתת הסכמות, אבל כאן הוא יוצא מגדרו "אך למען חביבותיה דכת"ר..."]. יקירי ירושלים של מעלה וגדולי ישראל השתוקקו להניח את התפילין שלפנינו שחבש המהרי"ל דיסקין בעת לימודו. הם ראו בכך סגולה גדולה, והשקיעו מאמצים רבים כדי לזכות להניחם אפילו פעם אחת (יתד נאמן, מוסף שבת קודש, פרשת ויקרא, כ"ט אדר תשע"ח, עמ' 32).
תפילין של יד: ריבוע הבית 17.5X17.5 מ"מ בקירוב. ריבוע התיתורא 28.5X28.7 מ"מ בקירוב. ריבוע התיתורא כולל מעברתא 45.8X28.7 מ"מ בקירוב. גובה 26.5 מ"מ.
תפילין של ראש: ריבוע הבית 18.5X18.5 מ"מ בקירוב. ריבוע התיתורא 29.3X29.5 מ"מ בקירוב. ריבוע התיתורא כולל מעברתא 45.1X29.5 מ"מ בקירוב. גובה 27.1 מ"מ.
רצועות תפילין לא מקוריות קשורות כהלכתן. מצורפות בנפרד רצועות בלויות (יתכן שאלו רצועות מקוריות של ר' נתנאל). קופסאות "שיידעלאך" חדשות ולא מקוריות, נתונות בתיק תפילין חדש מעור.
התפילין במצב טוב. נבדקו במשך השנים ע"י מגיהים ומומחי סת"ם, שאישרו כי הם אכן בכתב-ידו האופייני של רבי נתנאל סופר, ומעידים גם על כשרותם והידורם של התפילין (ראה אישורים מצורפים). התפילין תפורות וסגורות, ופרשיות התפילין לא נבדקו על ידינו; תצלומי הפרשיות נמצאים בחומר מצורף ובמכון "פאר ירושלים", תחת הקוד 1466 TPBB.