כרך ממהדורת התלמוד הבבלי הנודעת של דניאל בומברג – מהדורה ראשונה ונדירה של מסכת ברכות, עם סדר זרעים, מסכת נדה וסדר טהרות, ומסכתות עדויות ואבות – ונציה, ר”פ-רפ”ב – מהדורות ראשונות בדפוס בומברג - כרך הכולל מהדורה ראשונה ונדירה של מסכת ברכות ומספר מסכתות נוספות, ממהדורת התלמוד הבבלי הראשונה שהדפיס דניאל בומברג: מסכת ברכות, משניות סדר זרעים עם פירוש הרמב”ם והר”ש משאנץ, מסכת נידה, משניות סדר טהרות עם פירוש הרמב”ם, מסכת עדויות ופרקי אבות. ונציה, דפוס דניאל בומברג, [ר”פ-רפ”ב 1520-1522]. מהדורות ראשונות בדפוס בומברג. הכרך שלפנינו כולל ששה חלקים ממהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג (לפי סדרם בכרך): מסכת ברכות – ונציה, ר”פ; סדר זרעים – ונציה, רפ”ב; מסכת נדה – ונציה, ר”פ; סדר טהרות – ונציה, רפ”ב; מסכת עדיות – ונציה, רפ”א; מסכת אבות – ונציה, רפ”א. במהדורה נודעת זו (”דפוס ונציה”) נדפס לראשונה התלמוד הבבלי בשלמותו, והיא היתה למהדורת האֵם של כל מהדורות הש”ס שבאו אחריה. בכל המסכתות של מהדורה זו נקבעה לראשונה ”צורת הדף” עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו, מלבד מסכת ברכות, שבה העימוד ומספור הדפים שונים (גוף המסכת שלפנינו מסתיים בדף סו, א, ולא בדף סד, א, כפי שמופיע בהוצאות הבאות). ”צורת הדף” המוכרת של מסכת ברכות נקבעה רק במהדורה השניה של בומברג. כרך ובו מספר מסכתות. ברכות: ב-פו, פו-פח, [2] דף. חסר דף השער. סדר זרעים: ו; פו, [1] דף חלק. ו דפים של הקדמת הרמב”ם נכרכו לפני דף השער של סדר זרעים, בשונה מעותקים אחרים בהם נכרכו בסוף הסדר. נדה: צא דף. סדר טהרות: עז דף. חסר דף אחרון. עדיות: ג-ז; ט דף, [1] דף ריק. חסרים דף השער ושני דפים שאחריו ([1], א-ב). אבות: יב, [1] דף. 36 ס”מ בקירוב. מצב משתנה בין החלקים. ברכות: מצב משתנה. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים. כשלושים הדפים הראשונים במצב בינוני, עם כתמי רטיבות ופטריה גדולים, ובחלק מהדפים קרעים חסרים גדולים. דף טו מנותק. סדר זרעים: מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. נדה: מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. מעט קרעים קלים. סדר טהרות: מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים וכהים. קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. עדיות: מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים וכהים. סימני עש קלים, עם פגיעה בטקסט. אבות: מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים וכהים. סימני עש קלים. נקב במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. הגהות, תיקונים ורישומים בדפי המסכתות (בדף כא של מסכת ברכות נמחקו שתי שורות בגירוד). רישומי בעלות מאוחרים במספר מקומות. כריכה לא מקורית, פגומה, ללא שדרה. הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, 18, 26, 43, 44, 48. דניאל בומברג – ”ראש המדפיסים” מוונציה דניאל בומברג (בומבירגי; 1475-1549), גדול מדפיסי הספר העברי במאה הראשונה לתולדות הדפוס, נולד לסוחר נוצרי מן העיר אנוירשה (אנטוורפן, בלגיה). בגיל צעיר עזב את עיר הולדתו והתיישב בוונציה (איטליה), שם הקים את בית הדפוס העברי הראשון בעיר. למרות היותו לא-יהודי, היה דניאל בומברג המדפיס העברי החשוב ביותר במאה ה-16 ונודעה לו השפעה מכרעת על התפתחות הדפוס העברי ועל מדפיסים אחרים בדורו ובדורות שאחריו. החל משנת רע”ו (1516) עד שנת ש”ט (1549) הדפיס בומברג קרוב למאתיים וחמישים כותרים עבריים, בהם ספרי היסוד החשובים ביותר, שעלו לראשונה על מזבח הדפוס בהידור ובשלמות בבית דפוסו. בומברג היה הראשון שהדפיס את התלמוד הבבלי בשלמותו, הראשון שהדפיס את התלמוד הירושלמי והראשון שהדפיס את מהדורת התנ”ך המכונה ”מקראות גדולות”. עד שנת ש”ג (1543) היה בומברג המדפיס העברי היחיד בוונציה, ורק בעקבותיו הוקמו בעיר בתי דפוס עבריים נוספים, בידי יזמים נוצרים שקינאו בהצלחתו. בין מתחריו המפורסמים היו המדפיסים מארקו אנטוניו יושטיניאן ואלויזי ברגאדין (המאבקים המסחריים בין השניים האחרונים, יושטיניאן וברגאדין, הביאו לגזירת שריפת התלמוד בשנים שי”ג-שי”ד 1553-1554). בזכותו של בומברג הפכה ונציה למעצמת דפוס עברי. הספרים שיצאו מבית הדפוס של בומברג נודעו ביופיים ובהידורם, ונעשו דוגמה לחיקוי לדורות של מדפיסים. בבית הדפוס נעשה שימוש בנייר ובדיו איכותיים במיוחד, ובסדר אותיות נקי ומדויק. יופיו ואיכותו של הדפוס היו, כנראה, אחת מסיבות ההצלחה של בומברג. גם האותיות שעיצב נודעו ביופיין, והמדפיסים שאחריו השתבחו כי ספריהם מודפסים ”באותיות הבומבירגי”. תלמוד בבלי – ונציה, ר”פ-רפ”ג – המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו (”דפוס ונציה”) הפכה למהדורת ה”אם” והיוותה בסיס לכל מהדורות הש”ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש”י, תוספות והרא”ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע”י המדפיסים לבית שונצינו. מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר”פ עד חודש כסלו רפ”ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר”פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ”א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן,