כתב-יד, ספר צפירת תפארה – טרנופול, תקפ”ח – מכתבי הסכמה מקוריים של רבי אריה ליב קצנלבויגן אב”ד בריסק ורבי ירוחם אלטשולר אב”ד בודקי – חיבור על הלכות תפילין שלא נדפס - כתב-יד, ”צפירת תפארה”, חיבור על הלכות תפילין, מאת רבי יהודא ליבוש ב”ר שמעון אייזנברג מדובנא. [טרנופול, תקפ”ח 1828]. חיבור שלא נדפס. הספר דן במחלוקות הידועות במצוות תפילין: סדר הנחת הפרשיות, כשיטת רש”י או כשיטת רבינו תם; ברכה אחת או שתי ברכות; וחיוב תפילין בחול המועד. בראש כתב-היד שתי הסכמות מקוריות בחתימות ידיהם של גדולי גאוני ליטא בדורם: רבי אריה ליב קצנלבוגן אב”ד בריסק ורבי ירוחם אלטשולר אב”ד בודקי. הסכמת רבי אריה ליב קצנלבוגן מתאריך י”ז שבט תקצ”ה (1835), בכתיבת ידי סופר, ובחתימת ידו: ”ארי' ליב מבית קצנאלפוגין חפ”ק בריסק יצ”ו”. בהסכמתו זו הוא כותב על המחבר: ”...ידיד נעים נפש היפה באנשים הרב הגדול חריף ובקי זית רענן יפה פרי תואר משכיל ונבון מוהר”ר ליב אייזין בערג בה”מ מ' שמעון מק”ק דובנא...”. מעניינת במיוחד היא הסכמתו הארוכה של רבי ירוחם אלטשולר, מתאריך י' אדר תקצ”ה (שני עמודים בכתב ידו וחתימתו). בהסכמתו הוא משבח את המחבר ויצירתו: ”כבוד הרב הגדול החריף ובקי, משנתו קב ונקי, חופש כל חדרי שכיות החמדה, לתורה ולתעודה, חכם חרשים מאוד נעלה, מ' יהודא ליב נ”י אייזען בערג מדובנא רבתי...”. בדבריו מזכיר רבי ירוחם גם את הסכמת רא”ל קצנלבוגן: ”...וכבר הסכים על ידו פאר דורינו כבוד הגאון החסיד המפורסם מ' ארי' ליב נ”י אב”ד בריסק דליטא להוציא הספר הנ”ל לאורה...”. שני המסכימים מתייחסים בהסכמותיהם, למסקנותיו של המחבר שיש להניח לחומרה גם תפילין דרבנו תם [ראה להלן]. בראש כתב היד נוסח שער על נייר כחלחל: ”ספר שם משמעון, והוא שם כולל לשני מחברת // ועל שם שמעון לזאת נקראו / על כי ממעי יהודה בנו יצאו // והוא בן יכבד אב לתת לשמו מזכרת // ועל כי המחברות הללו שונים הם בעניניהם... לזאת גם בשם מיוחד קראתי לכל אחד ואחד; הראשון בשם צפירת תפארה נקרא / והשני בשם חושב קרוא מקרא. והא לך המחברת היקרא המכונה צפירת תפארה”. החיבור השני אינו לפנינו. ההסכמות הנ”ל מופיעות אחרי השער הכללי ”ש”ם משמעון”, ולפני החיבור עצמו מופיע שער נוסף, אף הוא על נייר כחלחל, המיוחד לחיבור ”צפירת תפארה”. בהסכמותיהם מתייחסים הרבנים לשני חיבורים – הם משבחים תחילה את ספרו של המחבר על טהרות (אולי הוא החיבור ”חושב קרוא מקרא” הנזכר, שאינו לפנינו), ורק לאחר מכן כותבים אודות חיבורו על תפילין. בסוף ההקדמה (”דבר על המעיין”) חותם המחבר: ”יהודא ליבוש בלא”א הר”ר שמעון אייזענבערג מדובנא המתגורר כעת בטארנאפאל בגאליציא”. בגליונות כתב-היד הגהות רבות של תוכן, בכתיבה שונה במעט. בכמה מקומות הודבקה פיסת נייר על הטקסט, לעתים על עמוד שלם, ועליה טקסט מתוקן. ייתכן שהספר עצמו נכתב על ידי סופר מומחה, וההגהות הן של המחבר. עם זאת, ישנן הגהות בכתיבה אחרת שבוודאות אינן של המחבר. הגהה אחת, המוסבת על פליאת המחבר אודות הרמ”ע מפאנו בשיטת השימושא רבא, משיגה על דברי המחבר: ”אבל אנוכי הצעיר כתבתי בתשובה אחת שהשבתי להגאון מברזאן שהנכון כדברי הרב ז”ל וצדק כל אמרי פיהו, הגהות יוסף”. בנוסף להגהה זו ישנן שתי הגהות נוספות החתומות באותו האופן: ”הגהות יוסף”. רבי אריה ליב קצנלבויגן (קצנלפויגן) אב”ד בריסק דליטא (נפטר י”ב אב תקצ”ז), מגדולי הרבנים גאוני ליטא בדורו דור-דעה (דורו של רבי חיים מוולוז'ין ורבי אבלי פאסוולר מווילנא). חתן רבי מרדכי זאב אורנשטין אב”'ד לבוב, ובנו של רבי יוסף קצנלבויגן אב”ד ור”מ בריסק (בן רבי אברהם קצנלבויגן אב”ד בריסק בשנים תק”כ-תקנ”ד, מצאצאי בעל ה”כנסת יחזקאל” רבי יחזקאל קצנלבוגן אב”ד אה”ו – שנולד בבריסק דליטא לרבי אברהם קצנלפויגן מדייני העיר). כבר בימי נערותו, בשנת תקנ”ח, נתמנה לכהן כרבה של העיר בריסק, כממלא מקום אבותיו הגאונים שכיהנו ברבנות העיר בריסק דליטא כמה דורות (באותה תקופה שבריסק הייתה אחת מערי התורה המרכזיות באירופה, ורבניה היו מראשי ”ועד ארבע ארצות”). על מצבתו נכתב: ”...אדיר התורה... הרב הגאון המפורסם, בנן של קדושים... דור אחר דור מעולם אנשי השם, האב”ד ור”מ דק”ק בריסק והגליל...” (עיר תהלה, וורשא 1886, עמ' 226, וראה נוסח מצבות אבותיו, שם בעמ' 223-224). הוא כיהן ברבנות בריסק קרוב לארבעים שנה, ונודע בדורו כאחד מגדולי הדור, בגאונותו וצדקותו הרבה, ובתקיפותו בניהול עניני הציבור. בשנת תקפ”א חתם יחד עם רבי חיים מוולוז'ין על ה”חרם” לתקנת קופות ארץ ישראל, בו הם הזהירו: ”כי ח”ו מלשנות מצדקה זו וכל הפושט יד ליגע במעות ארה”ק לטובת צדקה אחרת הרי הוא קובע נפשות עניי אה”ק ממש” (מתוך כרוז ”גזרת עירין”. נוסח מכתבם נדפס בדורם, ולאחר כשישים שנה נדפס בירושלים בכמה מהדורות בתקופת ”פולמוס הקופות” בשנים תרמ”ז-תר”ן, ובשנים שלאחריהן). בפטירתו נישאו עליו הספדים רבים (וכפי שנכתב על מצבתו: ”על העדרו, מכל עברים נשאו עליו קינה, בנפש מרה, באין עוד משען למחסה ומעוז בעת צרה”), אחד מהם נדפס בקונטרס ”הוי אריאל” (מאת רבי חנוך זונדיל בעל ה”עץ יוסף”, ווילנא, תקצ”ח). מעט מזעיר מתורתו מצוטט בכמה מקורות, אך לא ידוע לנו על כתבים שלו. רבי ירוחם אלטשולר (נפטר בערך תרי”ט) אב”ד בודקי (Boćki), מחכמי דורו, התכתב בהלכה עם רבי יחיאל הלר בעל ”עמודי אור” המתארו (עמודי אור, סי' יא): ”רב רחימאי הרב המאור הגדול המפורסם החריף ובקי, סיני ועוקר הרים, אושר השלמים, כליל המדעים, איש חמודות”. בהספד שאמר עליו רבי שמואל שלמה זלמן הוא מתואר כ”מפורסם במעשיו הטובים ובחכמתו הישרה, בעל תבונה ועצה”, ונראה מתוך הדברים כי התקבל לרב ואב”ד כבר בילדותו (יגון לב, וורשה תר”כ). חיבר את הספרים ”אורות מאופל” על נוסח התלמוד, חידושים על משניות, חידושים על הירושלמי ושו”ת עם חכמי דורו. החיבורים לא נדפסו בשלמותם, ומעט מהם הופיעו בבמות תורניות (עפ”י רי”ל פישמן בקובץ ”אזכרה” לזכר הראי”ה קוק,