תצלום של ד"ר לנדא, רופא הבית של האדמו"ר הרש"ב – עם אישור חתום בידי נכדת הרש"ב, הרבנית חנה גורארי', "הוא היה מאוד ...

תצלום של ד"ר לנדא, רופא הבית של האדמו"ר הרש"ב – עם אישור חתום בידי נכדת הרש"ב, הרבנית חנה גורארי', "הוא היה מאוד נאמן לסבי"

תצלום של ד"ר לנדא, רופאו האישי של רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, ושל בני ביתו.
תצלום קטן, מוצמד לקרטון.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ ונכדתו של האדמו"ר הרש"ב: "אני מעניקה בזאת במתנה... את התמונה של הרופא של סבי [הרש"ב] – ד"ר לנדא. הוא היה מאוד נאמן לסבי". האישור מתוארך – 26 בנובמבר 1989.

בספר "אשכבתא דרבי" מאת הרב משה דובער רבקין - אשר זכה לעמוד ליד מיטת חוליו של הרש"ב ולשמשו בימיו האחרונים – מתואר טיפולו המסור של ד"ר לנדא במהלך הימים, השעות והרגעים האחרונים קודם הסתלקות הרש"ב, במוצאי שבת אור לב' ניסן תר"פ.
במהלך עשרת הימים שקדמו להסתלקות עמד ד"ר לנדא בראש צוות המומחים והרופאים שטיפלו ברש"ב. ד"ר לנדא פקד מידי יום ביומו את בית הרש"ב, מסר את אבחנותיו, רשם מרשמים ותרופות וקבע את המשך הטיפול הרפואי. מיד עם הופעת המחלה, בבוקר יום שישי כ"א אדר תר"פ, זומן ד"ר לנדא אל בית הרש"ב: "ושאלו אצלו [את הרש"ב] אם לקרוא את הד"ר לנדא (רופא מובהק שהי' מקורב בבית רבינו)... וקראו להד"ר לנדא... והרגיע רוחנו".
באשמורת הבוקר של יום א' ראש חודש ניסן שבת פרשת ויקרא, לאחר שחלה הרעה משמעותית במצבו, זומן צוות הרופאים אל בית הרש"ב: "בא הפר"פ זאווזדסקי וגם הד"ר לנדא, והפר"פ החמיר מאד כמתייאש, ולנדא הרגיע מעט רוחנו, באמרו שיותר קרוב שהוא לטוב... ובאמת גם הד"ר לנדא כבר ידע שהוא לאחר היאוש... אבל לא רצה להדאיב לבב הב"ב ואנ"ש, ע"כ עשה עצמו כמסתפק".
במוצאי שבת, אור ליום ב' ניסן: "כשבא הד"ר לנדא (אשר כבר נשאר שם עד אחרי יציאת הנפש, וגם איזה שעות אח"כ) התחיל להתייעץ עם אנ"ש... וגלה להם שבדרך הטבע אין שום תקוה, ואשר ע"כ לדעתו מן הנכון הי' לגלות זה לכק"ש בנו יחידו [הריי"ץ], אולי רוצה לשאול אצלו מה. אך כמובן מי ירצה לגלות לו זה, והוחלט שבאם ישאל כק"ש אצל הד"ר לנדא איך הוא המצב, יתחיל לגלות לו מעט שהמצב מיואש, וכק"ש אף כי שאל את לנדא, והד"ר התחיל באמת לגלות לו, עכ"ז לא קבל מוחו מחשבות כאלו, וחשב רק שהמצב רציני, אבל עדיין יש תקוה... וכה עבר הזמן עד לערך שעה הרביעית [ארבע לפנות בוקר, אור ליום ב' ניסן] שכבר הי' ניכר לכל הגסיסה... והתחיל כק"ש לצעוק בקול, טאטע, טאטע [אבא, אבא], ופתח עיניו בטוב והראה פנים צוחקות... והביט עליו, והוריד ב' דמעות וסגר עיניו... והי' ניכר שנפסקה הנשימה לגמרי... והדליקו תיכף נרות הרבה, והד"ר-ים ואחרים מאנ"ש בדקו ע"י נוצה... וכסו תיכף פניו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה וטהרה ואותנו עזב ליגון ואנחה".

ד"ר לנדא שימש כרופא קבוע ב"בית רבי" גם לאחר הסתלקות הרש"ב, והמשיך לטפל באדמו"ר הריי"ץ ובבני ביתו (ראה "שמועות וסיפורים", א, עמ' 337. מהתיאור המובא שם ע"י הרב יעקב לנדא עולה כי ד"ר לנדא היה קרוב משפחתו. כפי כנראה מדובר בד"ר נחום לנדא, ממנהלי בית החולים היהודי ברוסטוב ע"נ דון בתקופה האמורה, המוזכר בספר "בתוך הגולה – קהילת רוסטוב", מאת הרב אלישיב קפלון, עמ' 349).

4.5X3 ס"מ. מוצמד לקרטון (הקרטון קרוע בשוליו; שוליו התחתונים חתוכים על גבול התצלום). מצב טוב. פגמים קלים.