משקפיים לנסיעות של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש – עם אישור חתום בידי נכדתו הרבנית חנה גורארי'

משקפיים לנסיעות של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש – עם אישור חתום בידי נכדתו הרבנית חנה גורארי'

משקפיים של רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. המשקפיים שלפנינו שימשו את הרש"ב במהלך נסיעותיו מחוץ למקום מושבו בליובאוויטש [לזוג משקפיים נוסף של האדמו"ר הרש"ב, אותם הרכיב בשעה שהיה בביתו, ראו "קדם", מכירה מקוונת 30, פריט מספר 6].

מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ ונכדתו של הרש"ב: "אני מעניקה בזאת במתנה... את זוג המשקפיים לנסיעות של סבי הרש"ב. זוג משקפיים אחד הוא שמר תמיד בביתו. אלו היו המשקפיים ששימשו אותו בנסיעותיו. בשעה שערך נסיעה, משקפיים אלו תמיד היו עמו". האישור מתוארך – 3 בדצמבר 1989. מצורפת קופסת עץ שייתכן ששימשה אף היא את "בית רבי" (הקופסה נמסרה יחד עם המשקפיים שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).

על משקפיים שהרכיב האדמו"ר הרש"ב מספר ר' רפאל נחמן (פאלע) כהן בספרו "ליובאוויטש וחייליה": "אדמונ"ע [הרש"ב] לא הי' מטלטל בר"ה ברשות הרבים, וכשהלך לתשליך הי' מוסר את הסידור ואת המשקפיים למישהו מהבחורים. פעם אחת מסר לי [לר' פאלע כהן] את הסידור והמשקפיים וכשהגיע לנהר רציתי למסור לו, והבחורים שמסביבו בקשו ממני שהם ימסרו להרבי ולא רציתי, ונדחקתי ומסרתי בעצמי" (עמ' 29, הערה 9).
עדות נוספת לכך מובאת בספר "אשכבתא דרבי" להרב ר' משה דובער רבקין. בתארו את הימים האחרונים קודם להסתלקותו של הרש"ב ביום ב' ניסן תר"פ [ימים בהם: "לא משתי ממטתו וממנו כמעט על רגע, עד כי נגנז ארון הקודש... וכל משך ימי מחלתו הייתי מסייע לו לישב או גם לעמוד כשהי' מוכרח... וכן הייתי יוצק מים על ידיו כשהי' נצרך לטול ידיו"], הרמ"ד ריבקין מספר על משקפיים להם נזקק הרש"ב בשעת התפילה בסידור: "אח"כ אמר שרוצה להתפלל ולבשתי לו האבנט הנ"ל והמשקפיים, ואחזתי לפניו הסדור כמו שהוא שוכב" (עמ' 78); "הייתי מלביש לו את המשקפיים בכל פעם שהי' מתפלל מתוך הסידור (לבד ביום א' שלבש בעצמו המשקפיים)" (52).

מצב טוב-בינוני. פגמים קלים.