מכתב ברכה והדרכה מהאדמו"ר הריי"ץ – אלול תש"א – אל הרע"ז סלונים, "ידיעות כאלו משמחות את לבבי הנשבר והנדכא" – "הנני ...

מכתב ברכה והדרכה מהאדמו"ר הריי"ץ – אלול תש"א – אל הרע"ז סלונים, "ידיעות כאלו משמחות את לבבי הנשבר והנדכא" – "הנני מברך... בכוח"ט לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות"

מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו-יורק, י"ז אלול תש"א [1941].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק". בפתח המכתב נוסף בכת"י (הריי"ץ ?) משפחת הנמען "סלונים"; בראש המכתב (בצד שמאל) חותמת-דיו – כתובת מגוריו של הריי"ץ בקראון הייטס, ברוקלין, ניו-יורק (770 Eastern Parkway Brooklyn N.Y.).

נשלח אל שאר בשרו הרב עזריאל זליג (רע"ז) סלונים, עם שובו משליחותו באוסטרליה לירושלים, ועיסוקו בעבודות מזדמנות מהן התפרנס בדוחק רב. בפתח מכתבו מתייחס הריי"ץ לדיווח של הרע"ז סלונים אודות התוועדות אנ"ש והתמימים בירושלים, וכותב: "כי ידיעות כאלו משמחות את לבבי הנשבר והנדכא. ירחמנו השי"ת בגאולה שלמה בקרוב ממש, אכי"ר [אמן כן יהי רצון]".
בהמשך המכתב מייעצו הריי"ץ בנוגע לפרנסתו: "נהניתי לשמוע שהתלמד מלאכת עשיית בתים לתפילין. ידידנו הר"ש שי' גורארי' עוסק במכירת פרשיות ומזוזות ואפשר ישלח לו למכור את סחורתו, וכדעתו יעשה, והשי"ת יזמין לו את פרנסתו בהרחבה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב מברכו הריי"ץ לרגל השנה החדשה בברכת כתיבה וחתימה טובה "לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

המכתב נדפס באגה"ק הריי"ץ, חלק ה', אגרת א'תקלג.

הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז נעשה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").
בעידודו והוראתו של הריי"ץ החל בשנת תרפ"ד את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). בהזדמנות נוספת התבטא הריי"ץ: "ביי דיר זעליג איז א נסיעה גארנישט [אצלך זליג נסיעה היא כלום]". בשנת ת"ש יצא הרע"ז סלונים לשליחות באוסטרליה, לאחריה שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.
הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14X14 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים. רישומים בגב.