מכתב ברכה מהאדמו"ר הריי"ץ (לא פורסם) – תרצ"ד – אל "יושבי מדינת לטביא", מינוי הרע"ז סלונים לשד"ר עבור ישיבות "תומכי ...

מכתב ברכה מהאדמו"ר הריי"ץ (לא פורסם) – תרצ"ד – אל "יושבי מדינת לטביא", מינוי הרע"ז סלונים לשד"ר עבור ישיבות "תומכי תמימים" – "מצבן הגשמי מבהיל למאד"

מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ורשה, כ"ז תשרי תרצ"ד [1933].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת בכתב ידו.
נשלח אל אחינו בית ישראל "יושבי מדינת לטביא" - בקשת סיוע לטובת ישיבות "תומכי תמימים", שאמנם "מצליחים בתלמידים חשובים", אך "לדאבון מצבן הגשמי מבהיל למאד, ועזרה ממשית נחוצה בהקדם".
במכתבו ממנה הריי"ץ את שאר בשרו הרב עזריאל זליג (רע"ז) סלונים לשד"ר: "אשר יבקר את מדינתם לטובת הצלתן של הישיבות הק' האלו", ומברך: "ובגלל הדבר הזה יאר ה' פניו אליהם להצליחם בכל המצטרך להם בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
בסוף מכתבו, לאחר "ידידם הדו"ש והצלחתם, המברכם", הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק להריי"ץ (למכתב דומה מאותו תאריך, ראה פריט הבא).

הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז נעשה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").
בעידודו והוראתו של הריי"ץ החל בשנת תרפ"ד את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). בהזדמנות נוספת התבטא הריי"ץ: "ביי דיר זעליג איז א נסיעה גארנישט [אצלך זליג נסיעה היא כלום]". בשנת ת"ש יצא הרע"ז סלונים לשליחות באוסטרליה, לאחריה שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.
הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים ובקווי הקפל.