מיכאיל גרובמן (נ. 1939) – שישה הדפסים

מיכאיל גרובמן (נ. 1939) – שישה הדפסים

מיכאיל גרובמן (נ. 1939), שישה הדפסים.
1. אדמה בלילה, 1970. אוטוליטוגרפיה צבעונית.
חתום, מתואר ומתוארך בעפרון. ממוספר 7/13.
2. благословитель зла [Blesser of Evil], 1970. אוטוליטוגרפיה צבעונית.
חתום, מתואר ומתוארך בעפרון. ממוספר 7/14.
3. ים, 1970. אוטוליטוגרפיה צבעונית.
חתום, מתואר ומתוארך בעפרון. ממוספר 7/16.
4. заветное дерево [Cherished Tree], 1970. אוטוליטוגרפיה צבעונית.
חתום, מתואר ומתוארך בעפרון. ממוספר 7/34.
5. ללא כותרת, 1970. ליטוגרפיה.
חתום ומתוארך בעפרון. ממוספר 7/14.
6. חלום ליל קיץ, 1962(?). מונוטייפ.
גודל ומצב משתנים.
מיכאיל גרובמן (נ. 1939), צייר ומשורר רוסי-ישראלי, יליד מוסקבה. בשנות ה-60 היה ממייסדי "האוונגרד הרוסי השני" בברית המועצות (תנועה שאת שמה טבע בעצמו). בשנת 1971 עלה לישראל וב-1975 הקים את קבוצת "לויתן" יחד עם אברהם אופק ושמואל אקרמן. סגנון הקבוצה שילב אמנות עכשווית עם יהדות, סימבוליזם ומטאפיזיקה. במנשר "הצהרת לויתן" שפורסם ב-1976 ניסח גרובמן את מטרת הקבוצה: "הופעתנו המשותפת היא נסיון התחלתי של יצירת סגנון לאומי כולל, התואם את רוח בנינה של ישראל החדשה [...] הבסיס המדיני שלנו – הציונות. הבסיס הרוחני שלנו – המיסטיקה היהודית. שלושה יסודות קובעים את עמדתנו האמנותית: 1. פרימיטיביות 2. סמל. 3. אות".
בראיון לעיתון "דבר לילדים", בשנת 1981, סיפר גרובמן על יצירתו: "כל מה שאני עושה לא שייך לא לפסיכולוגיה ולא לשום צורה רגשית של החיים. אני גם לא מנסה לחקות את הטבע [...] אסור להעביר את החיים היפים הללו שסביבנו לחתיכת ניר ולהפוך אותם למעין זיוף של החיים. תפקידו של הציור הוא לגמרי אחר [...] ציור ואמנות צריכים לבנות מצב של עולם חדש לגמרי! בדיוק כמו שפעם ברא ה' את העולם הזה כמו יצירת אמנות שעתה היא חיה ואנו חיים בו, כך צריך צייר למצוא הזדמנות ליצור מצב חדש לגמרי שבמקרה של תמונה אנו קולטים אותו דרך העין".
מקור: אוסף רמי כהן.

אספן האמנות רמי כהן (1941-2018), יליד פולין, עלה לארץ עם משפחתו ב-1948 בקירוב. התחנך בנהלל, ובעודו נער עסק בציור. שרת כאיש קבע בצה"ל וזכה בעיטור על חילוץ פצועים תחת אש. במהלך שירותו הצבאי נפצע בידו הימנית, פציעה שהגבילה אותו ואילצה אותו לוותר על חלומו להפוך לאמן, אולם אהבת האמנות שהמשיכה לפעם בו הביאה אותו להמשיך לעסוק בתחום, זו הפעם כאספן. השקיע באוסף האמנות שלו את מיטב אונו והונו, והיה דמות מרכזית ופעילה בחוגי אמנים שונים. העמיד ואצר תערוכות שונות לאמנות, בהן, למשל, "עם בונה ארץ" במוזיאון הרצליה (1988). באוספו מצויים דיוקנאות מעשה ידי יחזקאל שטרייכמן ומנשה קדישמן, שיצרו והעניקו לו מתוקף ידידותם עמו, ולצד אלו היה ידידם של עוד אמנים רבים. מעמד האמנות בארץ ושגשוגה היו יקרים לליבו, ולפיכך סייע לאמנים בעשייתם המקצועית; עניין מיוחד גילה באמנים יוצאי ברית המועצות – בהם מיכאיל גרובמן, שמואל אקרמן ואחרים – ובהבאתם לתודעת הציבור. יזם וערך את מאגר המידע הממוחשב "אמנות ישראל" (Art 23), הכולל מאמרים, סקירות עיתונות וחומר מקצועי רב בתחום האמנות ומצוי בשימוש גופים מקצועיים וממשלתיים. בפטירתו הותיר אחריו אוסף נרחב, רב פנים וגוונים, ובו יצירות אמנות מעשה ידי אמנים – ישראלים ושאינם ישראלים, מזרמים אמנותיים שונים ומאסכולות שונות; אוסף המשקף מהלך כמה עשורים בשדה האמנות בישראל מנקודת מבטו של אוהב אמנות.