מכתב מ”הגניזה הקהירית” – נשלח מרמלה לירושלים בשנת ד'תתי”ד 1054 (סוף תקופת גאוני ארץ ישראל; ימי נערותו של רש”י) – אזכורים של הגאון דניאל בן עזריה ושל הגאון אליהו הכהן ושל ישיבת ארץ ישראל – מאוסף אליעזר דב שפירא - מכתב מ”הגניזה הקהירית”, מאת סַלאמה בן יוסף אלהארוּני מרמלה, אל ”החבר” שמעיה אבו פַרַג' ב”באב אלמגארה” (”שער המערה”) בירושלים. [רמלה, אייר ד'תתי”ד, מאי 1054]. ערבית-יהודית. מכתב שלם. דיו על נייר. דף כתוב משני צדדיו. כתיבה מזרחית. נכתב בסוף תקופת ”הגאונים” בארץ ישראל, ובראשית תקופת ”הראשונים” במרכזים אחרים (לשם ההמחשה, בעת כתיבת המכתב היה רש”י נער כבן 14). במכתב נזכרים שני גאונים ששימשו כראשי ”ישיבת ארץ ישראל”: הגאון דניאל בן עזריה (מוזכר במכתב בכינוי ”הראש”) והגאון אליהו הכהן (”ישיבת ארץ ישראל”, או ”ישיבת גאון יעקב”, שימשה מהמאה ה-6 ועד המאה ה-12 כמרכז הסמכות וההנהגה של יהודי ארץ ישראל, סוריה, לבנון ומצרים). המכתב שלפנינו כולל פרטים רבים. במרכז המכתב מופיעה בקשתו של הכותב, סַלאמה הכהן אבן יוסף (בן יוסף) אלהארוּני מרמלה מאת ”החבר” שמעיה אבו פַרַג', לגבות למענו סכום כסף שהלווה לחנווני אבו סַעיד כַלפה ”המערבי” (”אלמגרבי”), חתנו של יַחיה אלעַמאני (איש רבת עמון), לאחר שהאחרון התעכב בפרעון ההלוואה. הוא מספר באריכות כיצד התנהלה ההלוואה, שהיתה למעשה שותפות עסקית: הוא פגש את אבו סעיד ברדתו מירושלים לרמלה, בדרכו לאשקלון, ונתן לו חמישה דינרים כדי שיסחר בהם עד סוף אותה שנה (”שנת הגויים”), ויחזיר לו את הקרן בתוספת חלק מהרווחים. הוא מוסיף לספר כי נערך חוזה רשמי ביניהם בנוכחות ”הראש”, כלומר ראש הישיבה [הגאון דניאל בן עזריה]. אבו סעיד נסע משם לאשקלון, קנה סחורה והעלה אותה לירושלים. משם הגיע לרמלה ומסר לסַלאמה כי הרוויח במשך החודשים שחלפו דינר אחד, אך לא היה בידו כסף לשלם לו. הוא הבטיח לפרוע את הסכום כשיבוא שוב לרמלה למחרת הפסח. בינתיים התעכב אבו סעיד וסַלאמה מבקש משמעיה החבר, הנמצא בירושלים, כי יגבה עבורו את החוב. קודם לבקשתו, מביע סלאמה אבן יוסף את צערו על הייסורים שתקפו את שמעיה (אולי לרגל מחלת בנו) וכותב גם על עניינים שונים, מהם עולה כי לקח חלק פעיל בענייני ראש ישיבת ”גאון יעקב”, והיה מתווך בינו ובין אנשים שונים ברמלה. שמו של השולח אינו ידוע מתעודות אחרות, אולם שמו של הנמען – ”החבר אבו פרג' שמעיה” – ידוע ממסמכים נוספים שנמצאו בגניזה: אבו פרג' שמעיה החבר אבן פרג' (=בן ישועה) היה נכדו של רבי שמעיה גאון, שחי בתחילת המאה ה-11 ושימש כראש ישיבת ”גאון יעקב” בירושלים. שמו של אחד מבניו של הנמען, אברהם ברבי שמעיה החבר, מופיע בתעודה משנת 1116 בפוסטאט שבמצרים, וניתן לשער כי על ידו התגלגל המכתב שלפנינו אל הגניזה הקהירית. במכתב מוזכרים גם: ”הראש” – כשהכוונה לראש ישיבת ”גאון יעקב” רבי דניאל בן עזריה; רבי יוסף [הכהן], אב בית דין בישיבת ”גאון יעקב” (נפטר בחנוכה ד'תתי”ד, דצמבר 1053); ורבי אליה ”השלישי” (רבי אליהו הכהן גאון שירש את ראשות הישיבה מרבי דניאל בן עזריה בשנת ד'תתכ”ג 1063). על רבי יוסף הכהן אב בית דין, על אחיו רבי אליהו הכהן גאון ועל אופן תיארוך המכתב שלפנינו ראה להלן. עוד נזכרים במכתב: אבן אלחסן עמאר הרופא (מקהילת הקראים ברמלה), אבו עלי אבן אלדבאב, ואישים נוספים. באשר לכתובתו של הנמען, הדר ב”באב אלמגארה”, חלוקים החוקרים בדעותיהם: ייתכן כי השם ”שער המערה” מתייחס למערת צדקיהו, השוכנת בקרבת שער שכם, אך לפי דעה אחרת, ”המערה” היה כינויו של בית הכנסת המרכזי של העיר ירושלים ומרכז החיים של הרובע היהודי באותה תקופה. [1] דף. 16X13 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי, עם פגיעות קלות בטקסט. מקור המכתב באוסף פרופ' אליעזר דב (ברנרד) שפירא (1880-1967). בשנים 1910-1912 לקח שפירא חלק במשלחות שיצאו למצרים ע”י החברה למדעי היהדות בפריז ומטעם החוקר והאספן ז'אק מוצרי. במסעות-מחקר אלה נתגלו וסודרו אלפי קטעים מהגניזה, שלא אותרו קודם לכן בידי ש”ז שכטר, רובם נמצאים באוסף מוצרי, האוסף הפרטי הגדול בעולם של ממצאי הגניזה, וחלקם נמכרו לספריה הלאומית בירושלים. המכתב שלפנינו פורסם בידי פרופ' שפירא בשנת 1953 בקובץ ”ירושלים, מחקרי ארץ ישראל”, במאמרו ”מכתב מרמלה לירושלים מאמצעה של המאה האחת-עשרה” (מצורף). במאמרו הופיעו לראשונה תעתיק המכתב בערבית-יהודית, תרגום מלא לעברית ומידע אודות השמות והפרטים הנזכרים במכתב. כשפורסם שנית, בידי ההיסטוריון משה גיל בשנת 1983, כינה גיל את המכתב ”MS Chapira 1” וציין כי כתב היד המקורי לא נמצא לעת עתה. ספרות: 1. מיכאל איש-שלום, מאיר בניהו, עזריאל שוחט (עורכים), ירושלים: מחקרי ארץ ישראל. ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי”ג [1953]. עמ' קיח-קכב. 2. משה גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (634-1099), חלק ג', כתבים מגניזת קהיר. תל-אביב, אוניברסיטת תל-אביב ומשרד הבטחון, 1983. עמ' 319-322. 3. יהושע פראוור, ספר ירושלים, התקופה המוסלמית הקדומה, 638-1099 (כרך א'). ירושלים, יד יצחק בן צבי, 1987. עמ' 40, 45-46, 63, 143. 4. Moshe Gil, The Jewish Quarters of Jerusalem (A.D. 638-1099) According to Cairo Geniza Documents and Other Sources. In: Journal of Near Eastern Studies, Vol. 41, No. 4 (October 1982). Chicago: University of Chicago Press. Pp. 265, 271-272. מכתב מרמלה לירושלים בשנת ד'תתי”ד – תרגום המכתב ”מכתבי אליך, אדוני ורבי החבר הנכבד – ייתן לך אלהים אריכות ימים ויתמיד את גדולתך ואת חסותו לך ואת אושרך ואת שלומך – מן הבית. שלומי טוב ואני בריא. יפגיש אותנו אלהים במיטב השמחות, בחסדו ובנדיבותו. אלהים, יתעלה, הוא היודע את עגמת נפשי מפני טירדת לבך ומפני מצוקת הנפש שעברה עליך בשנה מבורכת זו, והדאגה הרבה. ונוסף על עגמת נפש הרבה גם האסון הזה. אבקש מאלהים, יתברך ויתעלה,