כתב-יד, דרשות לימים נוראים מבעל ה”ישמח משה” – הגהות בכתב-יד נכדו ותלמידו בעל ה”ייטב לב” מסיגעט – עשרות הגהות בכתב-ידו של העורך, האדמו”ר רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפאש - כתב-יד, דרשות לראש השנה ויום כפור, מאת הגה”ק רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל – בעל ה”ישמח משה”. כתיבת סופרים, עם כעשר הגהות ומשפטי קישור ועריכה בכתב-יד נכדו ותלמידו האדמו”ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב”ד סיגעט – בעל ה”ייטב לב” [גורליץ/סיגעט, בין השנים תר”ט-תרכ”א 1848-1861 בקירוב]. כולל עשרות הגהות של נכדו ותלמידו של בעל ה”ייטב לב”, האדמו”ר רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפאש [מאדיאר-לאפאש, שנות התר”ס]. תוכן כתב היד שלפנינו נדפס בכמה מחלקי סדרת הספרים ”ישמח משה”. דפי כתב היד שלפנינו היו תחת ידיהם של האדמו”ר בעל ה”ייטב לב” ושל נכדו ותלמידו האדמו”ר רבי משה דוד טייטלבוים (ראה להלן). שניהם ערכו קטעים מכתב היד שלפנינו והדפיסו אותם בספרי ”ישמח משה” שהוציאו לאור. על כן נמצאות בדפים שלפנינו הגהות והערות בכתב-ידם, לעתים באותו עמוד, זה לצד זה. כשערך ה”ייטב לב” את סדרת ספרי זקנו על התורה, הוא לקח מספר קטעים מדפי כתב היד שלפנינו ושיבצם בתוך הספרים ”ישמח משה” (לבוב, תר”ט-תרכ”א). לאחר מכן ליקט האדמו”ר רבי משה דוד מתוך הדפים שלפנינו קטעים הקשורים לספר תהלים, והוציאם לאור בספר תהלים עם פירוש ”תפלה למשה” (קראקא, תר”מ). באחד הדפים שלפנינו מופיעות ”הנהגות טובות” מאת בעל ה”ישמח משה” שנדפסו עם פירוש התהלים הנ”ל. מאוחר יותר ערך רבי משה דוד והדפיס את כל יתר הקטעים (שהם רוב כתב היד שלפנינו) בספר ”ישמח משה” [על נ”ך ומגילות ועניינים שונים] שהוציא לאור (בסיגעט תרס”ח), בחלק הנקרא ”תוכחת חיים אמירה נעימה” (דרשות לימים הנוראים). קטע אחד שובץ בחלק ”יין הרקח” שנדפס בספר הנ”ל. בעת העריכה הוסיף בעל ה”ייטב לב” בכתב-ידו מספר הגהות, משפטי פתיחה וקישור (רובם מופיעים בנוסח המודפס). מאוחר יותר הוסיף גם רבי משה דוד בכתב-ידו הגהות, הוספות ומשפטי פתיחה וקישור, בקטעים שהיו בעריכתו. באחד הדפים שלפנינו הגהה בכתב-יד קדשו של ה”ייטב לב” שנשמטה מהדפוס. בכמה מן הדפים מספר משפטים שהוקפו על ידו בסוגריים או שהועברו עליהם קווים למחיקה, לציין שלא ידפיסו אותם, כנראה מחמת הצנזורה. באחד הקטעים המצונזרים, נכתב: ” כל הדרוש הזה דרשתי בשנת תקמ”ט בר”ה, כשהי' אז גזירות רבות וצרות תכופות זו לזו, ובפרט לקיחת יהודים לבעלי מלחמות [כלומר, גיוס כפוי של חיילים יהודים לצבא, שהתרחש בשלהי ימיו של הקיסר יוזף השני], וגילחו את זקנם ושינו את לבושיהם והלבישום בלבושי בעלי מלחמות. השי”ת ירחם על עמו ”. האדמו”ר הקדוש רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל (תקי”ט-תר”א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ”ה-תקס”ח. בשנת תקס”ח נבחר לרב ואב”ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה”מתנגדים” לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר”א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר”ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו”ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה”ישמח משה” בעניני הנהגת הגר”א עם תלמידיו – שו”ת דברי יציב, ח”ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו”ת ”אריה דבי עילאי”, ששכנעו לנסוע אל ה”חוזה מלובלין”. אצל ”החוזה” נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו”ר ה”אוהב ישראל” הרב מאפטא. משנת תקע”ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. ”הפעולות והמופתים שנעשו ע”י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך”. לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: ”אל תירא כי אתך אני” (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה”שמירות” בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה”ישמח משה”, ובהם הנוסח הנדפס של ”שמירה לילד וליולדת” ו”שמירה למגפה”. גם נוסח ה”קרעסטירר'ס קמיעות” המפורסמים, שנכתבו ע”י אדמו”רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה”ישמח משה”. מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו ”ישמח משה” על התורה והמגילות ועל אגדות הש”ס, ”תפילה למשה” על תהלים, שו”ת ”השיב משה”, ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו ”מעין טהור” על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל. האדמו”ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים – בעל ה”ייטב לב” (תקס”ח-תרמ”ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב”ד סיגט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו”ר בעל ”ישמח משה” רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו”ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ”ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב”ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי”ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת מחוז מארמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל ”ערך שי” וראב”ד סיגט. נכדו מעיד כי ”היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה”. מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו”ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו,