מכתב מהגאון רבי יחזקאל ברשטיין בעל "דברי יחזקאל" - סלבודקה, אדר תרפ"ה

מכתב מהגאון רבי יחזקאל ברשטיין בעל "דברי יחזקאל" - סלבודקה, אדר תרפ"ה
מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "יחזקאל בערשטיין", ראש ישיבת "אור ישראל" בסלבודקה-קובנא. [סלבודקה], כ"ג אדר תרפ"ה [1925].
מכתב מעניין לתולדות "אור ישראל" - הישיבה ה"אמצעית" לצעירים בסלבודקה. נשלח לרעו רבי משה פינקל, שכיהן לפניו כראש הישיבה, ועלה באותו חורף לארץ ישראל כדי לכהן כר"מ בסניף ישיבת סלבודקה בחברון, שנוסד באותה שנה.
רבי יחזקאל ברשטיין שהיה אז ר"מ בישיבת "אור ישראל" בסלבודקה, מדווח לרבי משה על המצב בישיבה: "המצב הרוחני... הוא בטוב ב"ה לומדים בהתמדה גם כיום [כלומר, בימי "סוף הזמן"] ומכינים עצמם על הבחינות אשר יהיו בשבוע הבעל"ט...". הוא מדווח לו על מצבם של בחורים שונים, ומספר על הבחינות אשר נעשו בביתו של רבי משה בסלבודקה - "בבית הו"ג" [הוד גאונו], ומוסיף בחיבה: "רק הכסא של הו"ג היה פנוי...". בהמשך המכתב מופיעים עוד ענינים הנוגעים לניהול הישיבה, ובין היתר כותב רבי יחזקאל על כניסת רבי יוסף פרבר לישיבה "בגזרת אדמו"ר שליט"א... בשם 'ר"מ ומנהל', כרצון הו"ג מאז ומקדם..." [לאחר תקופה קצרה, עלה רבי יוסף פרבר לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב, ורבי יחזקאל נאלץ לקבל על עצמו את ראשות הישיבה ה"אמצעית" בסלבודקה].
המכתב נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של מקבל המכתב: רבי "משה פינקעל - מנהל ור"מ דישיבה הקדושה 'אור ישראל' קובנה-סלבודקה, רחוב שקערדיקלא 2".
הגאון רבי יחזקאל ברשטיין (תרמ"ט-חשון תש"ב, נספה בשואה), מגדולי תלמידי ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, וידידם של רבי ראובן גרוזובסקי ורבי דניאל מובשוביץ שלמדו בתקופתו בישיבה. בשנת תרע"ג נישא וגר בוואבוליוניק (Vabalninkas, צפון-מזרח ליטא), שם התקרב אליו תלמידו הגדול, הבחור אלעזר מן שך, מבני העיירה [לימים בעל ה"אבי עזרי" וראש ישיבת פוניבז', שהחשיב את עצמו לתלמידו המובהק]. למד ב"כולל" של ישיבת סלבודקה וגלה עם הישיבה לקרמנצ'וג, ובשובם לסלבודקה התקרב אליו מאד תלמידו הבחור יצחק הוטנר מווארשא [בעל ה"פחד יצחק"].
בשנת תרפ"ג הקים "הסבא מסלבודקה" יחד עם בנו הגאון רבי משה פינקל, את ישיבת "אור ישראל" בסלבודקה [שהייתה "ישיבה אמצעית" - בה נקלטו בוגרי ישיבות קטנות, ולאחר לימודם שלש שנים בישיבה ה"אמצעית" עלו לישיבה הגדולה "כנסת ישראל"], רבי יחזקאל התמנה אז לר"מ, ובהמשך עמד לבדו בראשות הישיבה. ספרו הלמדני "דברי יחזקאל" שנדפס בקיידאן בשנת תרצ"ה, הוציא לו שם-עולם בעולם התורה. ספר זה זכה למהדורות רבות, בהיותו אחד מספרי היסוד של עולם הלמדנות הישיבתי.
מקבל המכתב: הגאון רבי משה פינקל (תרמ"ד-תשרי תרפ"ו), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש ישיבת סלבודקה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא. הגר"ח מבריסק ורבי מאיר שמחה מדווינסק התפעלו מלמדנותו והבנתו העמוקה, וצפו לו עתיד מזהיר בעולם התורה. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה עם ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרפ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו וחותנו הגדולים.
[1] דף (2 עמ' כתובים). 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות כהים. בלאי וסימני קיפול.