מכתב מרבי צבי הירש מייזליש אב"ד וויטצען - הצעת שידוך לבנו של רבי משה סופר מערלוי

מכתב מרבי צבי הירש מייזליש אב"ד וויטצען - הצעת שידוך לבנו של רבי משה סופר מערלוי
מכתב בכתב-יד וחתימתו של רבי צבי הירש [מייזליש]. וויטצען, [שנות הת"ש בקירוב].
נשלח אל הגאון רבי משה סופר דומ"צ ערלוי, בענין הצעת שידוך "לבנו החו"ב" [=החריף ובקי. כפי הנראה מדובר בבנו הגדול, הבחור אברהם שמואל בנימין סופר - ראה אודותיו להלן]. רבי צבי משבח את ה"מדוברת": "וזאת לדעת כי הבתולה היא מושלמת גדולה וצנועה, והוא [אביה]...הוא ת"ח ויר"ש יקר המציאות". בהמשך המכתב דן רבי צבי הירש על עשיית שידוך כאשר שמות הכלה והחמות זהים: "...ואודות אשר הזכיר במכתבו בענין השמות, הלא נודע מכל הפוסקים שאם יש לאחד שני שמות אין כאן שום קפידה, ושם הבתולה לאה דושנא..." [שם אשתו של רבי משה סופר היה: "טושענע"].
הגאון רבי צבי הירש מייזליש (תרס"ד-תש"ל, אוצר הרבנים 17364) כיהן כאב"ד בניימרק משנת תרפ"ה ובשנת תר"צ עבר לכהן ברבנות וויטצען. לאחר השואה כיהן כרב מחנה העקורים ברגן-בלזן ורב ראשי באיזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. מגדולי הרבנים בארה"ב. היה מקורב לחוגי סאטמר. אב"ד ור"מ ק"ק "שארית ישראל" בשיקאגו. מחבר כמה ספרים, בהם ספרו הנודע שו"ת "מקדשי השם", בו תיעד שאלות קשות שהתעוררו בשנות השואה וסיפורי מופת מקדושי השואה. ידוע במיוחד הוא הסיפור שכתב בספרו זה, על היהודי ששאל אותו אם מותר לו להציל את בנו היחיד, מכיון שיודע שהקאפואים יקחו להריגה ילד אחר במקומו בכדי למלאות את מכסת הנרצחים (מקדשי השם, שער מחמדים, פרק ג).
מקבל המכתב: הגאון רבי משה סופר בעל "יד סופר" (תרמ"ח-תש"ד), בנו הגדול של רבי שמעון סופר בעל "התעוררות תשובה" (תר"י-תש"ד), ונכדו של ה"כתב סופר". חתן רבי משה יוחנן שנפלד אב"ד מיהאלפאלווא. משנת תרע"ה כיהן כדיין ומו"צ ראשי בעיר ערלוי, לצד אביו הזקן שכיהן כאב"ד ערלוי למעלה משישים שנה, והנהיג את כל עניני הרבנות בעיר ובמדינה. נודע כגאון מופלג ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי הפוסקים והגאונים בדורו (גאוני הונגריה וגליציה, ליטא ופולין). נספה באושוויץ ע"י הנאצים יחד עם אביו הישיש שהיה בן 95 שנה. בנו הגדול, הבחור הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תרפ"ב-תש"ח), מחבר הספרים "דברי סופר" ו"מחזה אברהם", נפטר בבחרותו לאחר השואה (שו"ת יד סופר, בודפשט, תש"ט, בעמודי המבוא). בנו השני, הגאון רבי יוחנן סופר הרב מערלוי (תרפ"ג-תשע"ו), ניצל מן השואה ועוד בבחרותו כיהן ברבנות וראשות ישיבה בהונגריה (נישא בהונגריה לאחר השואה). עלה לארץ ישראל בשנת תש"י עם תלמידיו, ובשנת תשי"ג הקים את ישיבת "אהל שמעון - ערלוי", ממנה נוסדה קהילת ערלוי, שהיא מן הקהילות החסידיות הגדולות שנוסדו בארץ ישראל לאחר השואה.
[1] דף, כתוב משני צידיו (החתימה ושורת הסיום בעמוד השני). כ-21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש. קמטים. קרעים בשוליים (השוליים נחתכו בצורה לא ישרה).