”אוד מוצל מאש”!! ניצל משרידי אשפתות גטו לאדז!! פנקס חברא קדישא וביקור חולים מפואר של קהילת לאדז'-פולין. ת”ר-תרל”ג. 1840 – 1873. - הפנקס מתעד 33 שנות פעילות של ה”חברא קדישא וביקור חולים” בלאדז'. הרישום הראשון הוא משנת ת”ר והאחרון משנת תרל”ג. כמו”כ מובא תקנות הח”ק שנתייסדה בשנת תקע”א. פנקס זה הנו ”אוד מוצל מאש”!. בסיום מלחמת העולם השניה, בהריסת גטו לאדז וחיסולו, נמצא פנקס זה בקרקעית האדמה שהיתה מלאה בבוץ, רטיבות, עובש, אשפה ועוד. לאחר שיקום מקצועי ביותר הצליחו להציל ולשמר את הדפים אחד אחד בזהירות מירבית ולתפארת והצליחו לשמר את ההיסטוריה של אחד הפריטים החשובים של קהילת לאדז המעטירה – אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בפולין – השניה אחרי עיר הבירא וורשא. בפנקס מופיע כדלהלן; שנת התייסדות הח”ק וביקור חולים בשנת תקע”א, ט”ו תקנות, הסכמת הרב אב”ד לתקנות, הסכמים שונים בחתימת הגבאים, קביעת הגבאים ע”פ גורל למספר שנים ועוד. תוכן הענינים של שמות האנשים המפנה לפנקס הישן ולפנקס הישן שממנו הועתקו חלק מהדברים. בהמשך הפנקס יוחדו דפים אישיים לכל חבר החברה קדישא. חתימות ורישומים שונים. שמות החברים עוטרו במסגרות וקישוטים בסגנונות שונים. 167 דף. מתוכם 5 דפים כתובים משני צדדים. מידות: גובה 34. רוחב: 23 ס”מ. על הכריכה המקורית ב – 4 פינות עיטורים בצבע זהב. עם צורת שער שבראשו מופיע ”שפת אמת תיכון לעד”. כמו”כ מופיע כיתוב על תוכן הפנקס ובין הדברים: חלק מטושטש ” מלא חפנים יזרעו לכם לצדקה בארצות החיים, וישפיע לכם כל טוב מן השמים, קחו נא לכם תודות ברנת שפתים, אנחנו בני הח”ק אנשי גומלי חסדי אמת, וכלני נקבו בשמות עשיני הפנקס הלז בנדבת לביני להתחדש ולהתחזק כל התקנות אצלינו ונזכה לראות בנחמות ציון במהרה בימינו וכן יהי רצון אמן, נעשה בשנת בלע המות לנצח לפ”ק, פה ק”ק לאדזע [תרט”ו]. דף א: ”בעז”ה, היום יום ו' עש”ק ר”ח סיון תקע”א נתיסד פ”ק לאדזי הח”ק וב”ח .. בשמותם להלאה”. דף ב: הסכמה שחתמו בערך 33 אנשים חברי הח”ק בחוה”מ פסח שנת תרט”ו שיש בידי החברה פושקע? צדקה ומגילה, אזי אין בידי אף אחד אחד לעכב לעצמו את החפצים הנ”ל או למשכנם, רק תמיד יהיו מוכנים בידי הח”ק לפעולתם, והגבאים אף אינם יכולים לעכב לעצמם אלא לתתם בעתיד לגבאים הבאים אחריהם. דף ג: להיות לזכרון איך שהכלי קודש ... כעת בבהכ”נ המה קנוים ממעות הח”ק: דהיינו א. כתר של כסף, שני טסין של כסף, ויד של כסף, ומהיום והלאה מחזק להיות תחת רשות הגבאים דח”ק וב”ח דק”ק לאדזי, ר”ח אייר... תר”י לפ”ק. פיסקא נוספת: ... התקנות דח”ק וב”ח דפ”ק ונמצא שלשה מאות ועשרים ותשעה דפין... דף ד על שני צידיו והמשכו בדף ה: 16 תקנות קבועות כתובות בכתב רש”י יפה להפליא. ואלו התקנות; א. הרוצה להיכנס להיות חבר בח”ק צריך לשרת את אחיו שלוש שנים רצופים ורק לאחמ”כ יהיה נרשם כ'חבר', חוץ אם הוא איש מכובד ונשוא פנים אז רשאים כל החברים לוותר לו. ב. פנקס הח”ק יהיה ביד הגבאים ואם יתמנו גבאים חדשים חייבים הגבאים הקודמים לתת אותו לגבאים החדשים. ג. חייבים לכתוב בפנקס אם אכן עשו החברים כל המוטל עליהם ואם לא עשו אז יצטרכו להשלים. ד. כל החברים חייבים לשלם המוטל עליהם ולכתוב בפנקס את תשלומיו וחובותיו, ואם לא ימצא כתוב אזי אפשר לגבות ממנו בכח גברא. ה. שכבר מבואר בפנקס הישן שלא לפתוח ביקור חולים נוספת. ושיאספו בעיר ממון כל ערש”ק ובשמחות. ו. לבקר את החולים אף אם הם לא מאנשי החברה ואף את האורחים בעיר, ואם יצטרכו ללון בבית החולה אף אחד לא יכול להשתמט מכך, ואם ימאן ויצטרכו לשכור איש במקומו, אז הנ”ל יתחייב בתשלומים, ואם לא ישלם אזי האפשרות ביד הגבאים להוציאו מהחברה, וכשיבקש מחילה וישלם את הממון אז יכול לחזור לחברה. ז. היות ויש מתרשלים במצוות התעסקות במת, ויש גם אנשים שאינם מבני החברה שחוטפין המצוה, אז עשו תקנה שאין לאף איש להתעסק במצוה זו רק חברי החברה ויטילו גורל ע”כ. ח. לכתוב בפנקס את יום המיתה והקבורה והכן מנוחתו. ט. אם יעדר איש מכובד וצריך לקוברו במקום מכובד, אזי זה צריך לעשות בהסכמת רוב החברים וכן יסכימו יחד על גובה סכום הקרקע. י. הגבאים יתמו לשנה אחת בלבד בחוה”מ פסח כל שנה בקביעות. יא. אם ירצה אחד מחברי החברה לחנך את בנו ולהכניסו לח”ק, יש לו דין קדימה במחיר זול. יב. הרוצים להקים מצבה על קרוביהם צריך להודיע לגבאים והגבאים יטילו עליו ממון כפי האיש והזמן. יג. לשמור על תענית ז' אדר, והיום ורוב האנשים קשה להם הצום יטילו הגבאים גורל על י' אנשים והשאר יפדו את צומם בממון. יד. אם יהיה ד”ת על א' מבני החברה ויסרב נגד דין התורה, אזי אפשר להוציאו מהחברה בהתראה ג' פעמים לפני כן. ט”ו. לשמוח בשמחת תורה ובשמיני עצרת לעת ערב, בסעודת הוועד כנהוג בכל הקהילות ובהליכת ס”ת מבית הוועד לבית הכנסת. טז. להשגיח על הפנקס .. [חסר]. וע”ז חתמו ביום ו' עש”ק כ”ח ניסן הבאים ימחה דמע מעל כל פנים. [ה'ת”ר]. לאחר כל התקנות בא על החתום ביום י”ט למב”י ת”ר לפ”ק רבה של העיר הגאון רבי יחזקאל גימבארג אב”ד פ”ק הנ”ל עם 7 רבנים או מחשובי הקהילה; אביגדור קאחיינסקי, יעקב זאב במהפ”ך זצ”ל, יעקב יהודה בר”כ, אלחנן בר”כ האמבורסקי, שלמה זלמן בר”ד ז”ל, ארי' ליבוש בר”ה זיידלער, משה זאב בר”א ז”ל.. בהמשך דף זה יש הסכמה מעניינת אודות ”הנהוג בקהלתינו מיום הוסדה של החברה קדישא לישא את המתים על הכתף על מוטות וחבלים מסורגים מפתח ביתו עד לבית הקברות”. וכעת יש מערערים אודות מנהג זה, שאין זה לכבוד החיים והמתים, ובפרט שהנכרים מלעיגים ע”ז, ומה שנהגו פעם בזה המנהג היה כשלא היו דרים כ”כ הרבה דיירים בעיר זו. לאחר שדנו בדבר הוחלט שלא לשנות המנהג ושימשיכו הלאה לשאת כנ”ל אולם רק עד לפתח הבית הקברות ומשם ואילך ישאוהו על מטה. וע”ז באה”ח בשנת תרט”ז, רשימת החותמים מטושטשת. בעברו השני של דף ה; 2 הסכמות בענין הח”ק. א. שהיות וקיבלו עליהם באיסור את כל התקנות,