דוד רזיאל 7 יפו, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
במכירה פומבית מספר 59 של גלריה יפו תוצגנה למכירה "אמנות ישראלית ובנלאומית" יצירות מקוריות שלב מיטב אמני ישראל ומעט מהעולם מהמאה ה20 וה21 .בדגש על אמנות מודרנית ועכשווית
מרים כבסה, מיכאל ארגוב, יעקב אגם, מיכל נאמן, שמואל בונה, אביגדור סטימצקי, יעקב שטיינרדט, הנרי שלזניאק, בני אפרת, משה קופפרמן, פנחס כהן גן, יחזקאל שטרייכמן, פמלה לוי, רפי לביא, ערן שקין, , אברהם אופק, , לאו ריי, מנשה, קדישמן, לאופלד קרקואר, יגאל תומרקין, עידו בראל, רות שלוס, ועוד ועוד וטובים במחירי פתיחה ראלים ומועדכנים לשוק האמנות הישראלי והבינלאומי !
המכירה הסתיימה
|
פריט 23:
יעקב שטיינהרדט
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $500
מחיר פתיחה:
$
480
הערכה :
$800 - $1,200
עמלת בית המכירות: 19%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
ללא כותרת, פסטל על נייר 28x28 ס"מ,חתום ומתוארך 1938 , יצירה איכותית. יעקב שטיינהרדט נולד בגרמניה, 1968-1887. את השכלתו האמנותית רכש בברלין ובפריז בין היתר אצל לוביס קורינת, הרמן שטרוק ותאופיל סטינלן. בשנת 1912 ייסד בברלין את הקבוצה האקספרסיוניסטית "פתטיקר" עם לודוויג מיידנר. וב- 1925 ביקר לראשונה בארץ-ישראל. בשנת 1933 עלה לארץ עם אשתו ובתו והתיישב בתל אביב ואחר בירושלים, שם פתח ב- 1934 את "הסטודיו", בו לימד רישום, ציור והדפס עד 1949. בין השנים 1957-1940 לימד ב"בצלאל", הוא שימש כמנהל המוסד במשך שנתיים (1955-1953). שטיינהרט הגיע לארץ כאקספרסיוניסט בעל סגנון מובהק ואמירה אמנותית מגובשת והפך למורה מכובד ונערץ על תלמידיו. את השפעתו ניתן לאתר ביצירות עמיתיו כמו אנה טיכו, ומירון סימה, בקרב דור "הגרמנים הצעירים" כמו יעקב פינס וביצירותיהם של האמנים שהשתתפו בשיעוריו ב"סטודיו" וב"בצלאל" כרחל שביט. הוא זכה בפרסים רבים, ביניהם בפרס הראשון בביאנלה הבינלאומית לגרפיקה בסאו-פאולו (1955) ובפרס Arte Liturgica בביאנלה בוונציה (1959).
עזבונו האמנותי של שטיינהרט נתרם בשנת 2009 למוזיאון ישראל, ירושלים. אוסף יצירותיו במוזיאון משקף שישים ושבע שנות עשייה אמנותית, החל ברישומים שהכין בהיותו בן 13, וכלה באלבום "קינות מלחמה" משנת 1967, החותם את יצירתו. שטיינהרט, שהיה רב-אמן בתחום ההדפס, השתדל למצות כל נושא שהעסיק אותו בטכניקות שונות, הוא הרבה להשתמש בטכניקת חיתוך-העץ שהיתה נפוצה בקרב האקספרסיוניסטים הגרמנים והלמה את רצונו לבטא את רעיונותיו בדרך ברורה ונחרצת.
מבין הנושאים שהעסיקו אותו ניתן לציין את דמויות הנביאים התנכיים, ובמיוחד יונה, עמו חש הזדהות עמוקה דווקא בגלל ניסיונו להתחמק מהשליחות האלוהית שהוטלה עליו, ואת דמויות הקבצנים, שמשכו את עינו בכל מקום שנתקל בהם, ובתיאוריהם ניכרת אהבת האדם שאפיינה אותו. נושא נוסף הוא הגרוטסקות, שהן דמויות פנטסטיות, ספק יצורי אנוש ספק שדים, שהופיעו כבר ביצירתו המוקדמת. הוא חזר למוטיב זה בשנות החמישים, לאחר שנודע לו על שואת יהודי אירופה. בתקופה זו שהה בניו-יורק ודווקא שם, בצל גורדי השחקים, פרצו ממנו התגובות למה שהתחולל במלחמת העולם השניה.( אתר מוזיאון ישראל)
תפריט נגישות
