זבחי צדק המתוקן על שו"ע יו"ד (חלק א'). ירושלים, תשמ"ז.

זבחי צדק המתוקן על שו"ע יו"ד (חלק א'). ירושלים, תשמ"ז.

הספר 'זבחי צדק', מאת רבי עבדאללה סומך, הינו חיבור על שולחן ערוך יורה דעה (הלכות שחיטה, טריפות ועוד). שני חלקים נדפסו בבגדאד בשנת תרנ"ט. החלק השלישי הכולל הלכות ריבית ונידה נמצא בידי חכם צדקה בן חכם משה חוצין, והיתר בידי חכם עזרא בן חכם מרדכי דוד, ונדפס לראשונה בירושלים תשכ"ט.

הרב עבדאללה (עובדיה) אברהם יוסף סומך (תקע"ג, 1813 - תרמ"ט, 1889): נולד בבגדד לרבי אברהם יוסף יחזקאל, שהיה עשיר וגדול בתורה. כפי שמעיד על עצמו בהקדמתו לפירוש ההגדה של פסח, הינו אחד מצאצאיו של רבי ניסים גאון, שהיה ראש ישיבה בקירואן. למד תורה אצל חכם יעקב בר יוסף הרופא, שהיה אחד מגדולי הדיינים בעיראק בדור שלפניו. לאחר מכן החל לעסוק במסחר. חכם יעקב בר יוסף הרופא בספרו "חלק יעקב" בפרשת נח, מכנה את חכם עבדאללה סומך בשם "תלמידי המובהק והנבון". באמצע שנות העשרים לחייו החל לפעול להכשרת תלמידי חכמים כדי שינהיגו את יהדות עיראק בעתיד. תחילה לקח עשרה אברכים והחל ללמדם תורה בשקידה רבה חינם אין כסף. הפילנטרופ יחזקאל בן ראובן מנשה תמך ביוזמתו של הרב סומך, והקים ב-1840 בית מדרש ("מדרש אבו מנשי") וקרן שתממן את התלמידים. עם הזמן בית המדרש התרחב ונקרא "מדרש בית זלכה". הרב סומך עמד בראש הישיבה עד לפטירתו. קובצי השו"ת שחיבר מכילים שאלות שנשלחו אליו מרחבי עיראק, מהודו ומפרס. השאלות מעידות על תקופה של שינויים רבים בחייהם של השואלים, שנבעו מתהליכי מודרניזציה אשר היו מלווים בחידושים טכנולוגיים, שיטות חדשות של ארגון חברתי ותרבותי ועוד. מתשובותיו, במיוחד לקהילה הבגדאדית שהיגרה להודו, עולה כי הרב סומך קיבל בצורה לא מאיימת את חידושי המודרנה, ואפשר לשואלים להשתלב בנורמות המקובלות בעולם בו הם חיים, כל זאת מבלי לזנוח את דרך התורה.

מתלמידיו: הרב יוסף חיים (הבן איש חי) (גיסו), הרב יעקב חיים סופר, הרב אליהו מני, הרב שמעון אגסי, הרב יהודה פתיה, הרב שלום דנגור