ראיון מיוחד עם התובע הכללי במשפט אייכמן - מר גדעון האוזנר - נערך בעיצומו של המשפט, לפני הכרעת הדין - ראיון מיוחד עם מי ששמש היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי במשפט הארכי רוצח אדולף אייכמן - מר גדעון האוזנר. הראיון נערך בעיצומו של המשפט, לפני מתן גזר הדין, ויועד להתפרסם בגיליון ראש השנה של ה”גויש הרלד”, והוא למעשה הראיון היחידי שניתן על ידי האוזנר במהלך המשפט. נכתב על ידי יהודה איזנשטרק מירושלים. מסמך היסטורי.  הדפסה במכונת כתיבה. בראיון מספר האוזנר בין השאר אודות חומר הראיות העצום שעמד לרשותו שכלל בין היתר אלפי מסמכים מהגנזך הצבאי האמריקאי שמשקלם הכולל הגיע ל 330 טון (על צוות התביעה היה ללמוד כמות אדירה של חומר ארכיוני. האוזנר התעמק בכרכים העבים של תמלילי משפטי נירנברג, ובספרות השואה העניפה. לצורך כך, הסתגר במלון השרון בהרצליה במשך ששה שבועות ”בבידוד גמור”, עם חומר שמילא שתי מכוניות גדושות ספרים ותיקים). האוזנר מתייחס בדבריו לתפנית שחלה בדעת הקהל העולמית באשר לעצם התרחשותה של השואה כתוצאה מעדותם של הניצולים: ”עצם ריכוז החומר סביב הנאשם יצר תמונה חדשה. עד כה כל הדברים בקשר עם השואה וההשמדה היו ”מתים”, הם היו בתוך המסמכים כדבר כתוב או רשום... אולם, זה בפעם הראשונה שנוסף למסמכים שנרשמו ע”י חקירת הנאשמים הושמעה מילה חיה של העדים - אנשים אשר על בשרם עברו את הכל. אנשים אשר ניצלו מתוך רכבות מוות, מתוך המשרפות, מתוך קברים - מתוך מוות עצמה... בפעם הראשונה בתולדות האנושות נשמעה מילה של קורבנות ההשמדה המתוכננת, שאף אחד לא האמין בקיומה. לכל הידיעות שהיו מגיעות על השמדת היהודים, על שילוחם למחנות מוות, על ניסויים, על תנורי הגזים ועוד - היו מתייחסים בספקנות. האנושות לא יכלה ואולי גם לא רצתה להאמין כי קיים דבר כזה”. האוזנר נשאל בין היתר לגבי ההכחשות של אייכמן  בדבר חלקו בהשמדת היהודים והשיב כי אין להן שחר וכי האיש שמש בתפקיד ראש המחלקה היהודית בגסטפו, נתן פקודות בקשר עם העברה של היהודים למחנות ההשמדה, וכן תיכנן העברות של יהודים מארצות שונות, כמו”כ רישומים שונים המופיעים בפרוטוקול של ונזה ובספרו של זאסן ”כל אלה מוכיחות כי אדולף אייכמן לא פעל במסגרת של מילוי 'עיוור' של הפקודות שקיבל כביכול מן הממונים”. לגבי השאלה: 'האם הנך עומד לדרוש פסק דין מוות? ' הגיב האוזנר בחיוך: 'מוקדם מדי לדבר על דרישתי למתן פסק דין בכלל... כאשר בית המשפט ימצא אותו אשם, רק אז אוכל לבקש פסק דין - ואיזה פסק דין, מובן שזה סוד ואין באפשרותי לענות על שאלה זו'. לגבי ערכו ההיסטורי של המשפט השיב האוזנר: ”כעת קשה להעריך את ערכו ההיסטורי. אנחנו נמצאים בעיצומו של המשפט וחסרה לנו הפרספקטיבה... ” בתום הראיון מספר איזנשרק על תחושותיו האישיות: 'נפרדתי מהיועץ המשפטי והתובע של המשפט ההיסטורי זה שהעלה בפני העולם כולו אחד הפרקים האיומים והנוראים של האנושות... ובלכתי מביתו בירושלים התפלאתי על עמידת רוחו של התובע שנעשה דומה לאחד מניצולי מחנות ההשמדה - שנעשה דומה לצל של בן אדם - כאשר עיניו בוערות... בעיניו אפשר היה לקרוא כמו באחד המסמכים את אשר עוללו לעם היהודי שעל שמירת כבודו הוא נלחם... כאשר בתא הזכוכית ממולו הנאשם - ומאחריו מיליונים של קורבנות, שהאוזנר הפך להם לפה ולתובע...'. 3 עמ'. 27 ס”מ. חורי תיוק. מעט קרעים קלים בשוליים. מצב טוב.