רשימת שמות של יהודים לאיתור לאחר השואה ומכתב מרבי אברהם יהודה קלאוזנר באשר לסיוע למחנות העקורים - רשימת שמות של יהודים שגורשו לבוכנוואלד ולא נודע מה עלה בגורלם לאחר המלחמה, ומכתב מרגש מאת רבי אברהם קלוזנר - אשר היה האחראי הראשי על פרסום של רשימות ניצולים ונעדרים לאחר המלחמה, חתום בחתימת ידו. שלושה דפים בהם פירוט שמות של 55 יהודים ”מגורשי בוכנוואלד” מודפסים במכונת כתיבה על גבי ניירות רשמיים של Ministere des prisonners de guerre deportes et refugies - משרד שבויי מלחמה ופליטים מגורשים. לצד אחד השמות ”יעקב מרזווסקי” נכתב בעיפרון: ”נרצח בבוכנוואלד ב 12 ביוני 1943”. ”כל מחנה יקבל כמות בהתאם לצרכי החירום שלו... אני מודה לך על הנעליים והלבוש ובעיקר על האמונה הזו.” - מכתב מרגש שנשלח מאת רבי אברהם יהודה קלוזנר לגברת לוונטל בו הוא מודה על על סיוע נרחב של אספקת  בגדים ונעליים למחנות עקורים באזור וצלר, גרמניה, לאחר מלחמת העולם השנייה. מחנה וצלר 1947. חתום בחתימת ידו של קלוזנר.  לשון המכתב: ”בדקתי היום את שתי משאיות הנעליים והבגדים שהקצתם בנדיבות רבה למחנות באזור הזה. לשמחתי, המלאי חשף למעלה מ-500 זוגות נעלי ילדים חדשות, הפריט המכריע ביותר הדרוש בהתמודדות עם צירי החורף הקרוב. בנוסף לנעלי הילדים היו מעל 600 זוגות נעלי נשים חדשות ועוד 400 זוגות נעליים נוספות. לפי הרשימות שניתנו לי היו 56 פריטים שונים במשלוח השני ו-26 במשלוח הראשון. המספר הכולל של זוגות נעליים שהתקבלו הוא יותר מפי 3 מהכמות שהתקבלה באזור זה במהלך 8 החודשים האחרונים מוועדת ההפצה האמריקאית. החלה ההפצה. כל מחנה יקבל כמות בהתאם לצרכי החירום שלו. כל קייטנה תתבקש להציג למשרד זה את רשימת הפריטים שהתקבלו וכאלה יועברו אליכם. בעזרת המשך עזרתכם, בקצב הנוכחי, נוכל לדאוג כראוי לצרכים הדחופים ביותר שלנו בנושא ביגוד, אני מאמין שבקרוב אקבל הזדמנות נוספת לשלוח אחת או יותר מהמשאיות הגדולות יותר שלנו כדי לשחרר את המלאי שלכם. אני לא יכול שלא להוסיף מילה אישית. זה קצת מבורך שאת איתנו כאן בגרמניה. לאחר זמן מה, נלחמים מיום ליום בתקווה שהסוכנויות ימלאו את הצורך של האנשים, אדם נלקח באכזבה ומאבד אמון. הרצון הבלתי מוגבל שלך לעזור לנו והמימוש שלך של הרצון הזה, מחזיר את האמונה הדרושה כל כך. אני מודה לך על הנעליים והלבוש ובעיקר על האמונה הזו. קלוזנר.” [1] דף מודפס במכונת כתיבה וחתימת ידו של קלאוזנר. כתמים קלים. מצב טוב. רבי אברהם יהודה קלאוזנר [1915-2007] קפטן ורב צבאי בצבא ארצות הברית, שהיה ”דמות אב” עבור למעלה מ-30,000 ניצולי השואה, ששהו במחנה הריכוז דכאו זמן קצר לאחר שחרורו ב-29 באפריל 1945. קלאוזנר טיפל באלפי אנשים שנותרו חסרי בית במחנות, בעת שכוחות בעלות הברית שניצחו במלחמת העולם השנייה, קבעו את יעדי הפינוי שלהם. בימיו הראשונים של קלאוזנר בדכאו, ניצולים שאלו אותו שוב ושוב אם הוא מכיר את בני משפחתם ויכול לסייע במציאתם. חוויות אלה שכנעו את קלאוזנר בחשיבות העבודה לאיחוד משפחות שהופרדו במלחמה. בשבועות קיומו של בית החולים 116 בדכאו, פעל קלאוזנר למציאת מצעים ואוכל, כולל מוצרי כשרות, ל-32,000 הניצולים. הוא פעל להרכיב רשימות ניצולים ודאג שרשימות אלה, אותן כינה ”שארית הפליטה”, יפורסמו במחנות אחרים. קלאוזנר פרסם שישה כרכים מרשימות ”שארית הפליטה” והפיץ אותם. הוא עבר ברחבי בוואריה וחיפש ניצולים, עזר לאיחוד משפחות והקים מרכז לניצולים במוזיאון הגרמני במינכן. מי שלא מצא את שמות קרובי משפחתו ברשימות ”שארית הפליטה”, כתב הערות והדביק אותן על הקירות במקום, בתקווה שקרובי משפחתו יבקרו במקום וימצאו אותן. ב-1 ביולי 1945, במחנה העקורים פלדאפינג ליד דכאו, הקימו קלאוזנר וזלמן גרינברג, ניצול דכאו, את הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה כגוף המייצג הרשמי של העקורים היהודים. מטרת הוועד הייתה לייצג את האינטרסים של העקורים היהודים ולהפנות את תשומת הלב למצוקתם. לאחר הקמת מדינת ישראל, קלאוזנר עזב את הצבא והחל לגייס טייסים ואחיות לצה”ל בארצות הברית.