האמת על מחנה הריכוז בוכנוואלד - חוברת עדות מוקדמת ותצלומים קשים לצפייה מהמחנה - Die Wahrheit uber das konzentrationslager Buchenwald - ”האמת על מחנה הריכוז בוכנוולד” מאת ורנר א. בקרט (Werner A. Beckert), הוצאת Verlag antifaschistischen Schrifttums, ויימאר [1945]. דיווח עובדתי נדיר ומצמרר, המתאר את זוועות מחנה הריכוז בוכנוולד כפי שנחוו והוצגו על ידי אסיר פוליטי ותיק, שנרדף על ידי הגסטפו של היטלר - עדות מפורטת וקשה על זוועות הנאצים ועל שיטות ההמתה של היהודים במחנה. מלווה ב 27 תצלומים שחור לבן של זוועות המחנה, גופות הנספים במחנה, אסירים שניצלו, הקרימטוריום, ועוד - בהם תצלומים נדירים שראו אור לראשונה בפרסום זה. נדיר. גרמנית. ורנר שהה במחנה בוכנוואלד את אחת התקופות הארוכות ביותר ששהה אסיר במחנות המוות הנאצים בכלל, מה 12 בספטמבר 1938 עד ה־11 באפריל 1945, לאחר שכבר הוחזק במחנה דכאו כשנה קודם לכן. בעמוד הראשון תצלום דיוקן של ורנר א. בקרט במדי אסיר עם מספר האסיר שלו 986. ורנר אשר היה עד לזוועות בוכנוואלד בכל שנות הפעלתו בידי הנאצים, מתאר לפרטים את נוראות המחנה: כיצד כבר בחודשים הראשונים להקמתו שיעור התמותה בו היה גבוה, וכן כיצד האסירים עצמם הוכרחו לבנות את הקרימטוריום של המחנה. בהתחלה היו שני תנורי שריפה גדולים שבכל אחד מהם נשרפו שלש גופות, בהמשך נשרפו בשני תנורים אלה כ 10-12 גופות במקביל. הוא מוסיף ומתאר את התעללותם של אנשי האס אס באסירים שעבדו במחצבת המחנה, בחום הקשה, בסערות, ובגשמים העזים, וכיצד נורו האסירים שניסו להימלט, וכן את המהירות בה תוך חודשים ספורים, אסירים חסונים נעשו שחופי גוף עד להחריד. ”הייתי עד להתעללות הזאת במשך חודשים, וראיתי את התמונות המחרידות האלה, את הזוועה, מדי יום”. בין העדויות הנוקבות, מתאר ורנר את השמדתם של 400 יהודים מהולנד שהובאו למחנה, הועברו למחצבת גוזן ונורו למוות תוך זמן קצר. כמו”כ הוא  מספר על שיטת עינויים מיוחדת שהונהגה דוקא כלפי האסירים היהודים במחנה מאוטהאוזן - היהודים הועמסו באבנים כבדות והוכרחו לעלות 100 מדרגות במחצבה, אסירים רבים התמוטטו במעלה המדרגות, ואבנים שבידיהם נשמטו ופגעו באחרים וגלגלום אל מותם. ורנר מוסיף ומתאר דרך התעללות נוספת ביהודים באותה מחצבה: שני יהודים הוכרחו לנהל דו קרב בראש המחצבה, מי שהצליח לדחוף את השני ולהוותר בראש המחצבה נותר בחיים. אם היהודים סרבו ליטול חלק ב'קרב' המשונה, שניהם הומתו. ומוסיף ומתאר התעללויות קשות ביהודים תוך איזכור שמותם, ופרטים רבים אודות כל אירוע ואירוע שהיה עד לו. כמו”כ הוא חושף פרטים על משלוחי הנשים והילדים היהודים שהגיעו לאושוויץ ולברגן בלזן, וכן על משלוחים של יהודים שהגיעו ממחנה קומפיין בצרפת לבוכנוואלד, ועוד. עוד הוא מתאר אירוע מזעזע בו נרצחו 34 טייסים בריטיים וקנדיים שנשבו בשנת 1944, ולאחר הוצאתם להורג השתמשו הנאצים בגופותיהם לביצוע ניסויים רפואיים ואנטומיים אכזריים. לקראת סיום העדות, הוא מתאר בפרטי פרטים את מצב המחנה בעת שחרורו על ידי הכוחות האמריקאים: את מספר האסירים ששרדו, את הקשישים והילדים שנותרו בחיים, ואת המראות הקשים של הגופות שעדיין היו פזורות במחנה. הוא מספר כיצד, כאשר הטנקים הראשונים של בעלות הברית התקרבו, החלו האסירים להצטייד בנשק שברשותם, הדריכו את גנרל פאטון בדרכי הגישה למחנה, וכל זאת מבלי שמפקדי האס אס ירו ולו ירייה אחת. ורנר מסיים במשאלה נוקבת כי הזוועות הללו יתועדו וייחרטו בזיכרון האנושות לעד, למען הדורות הבאים. החוברת מלווה בלוחות תצלומים רבים חשובים המתעדים את עובדי הכפייה במחצבה במחנה (צולמו בידי הנאצים עצמם), אסירים כחושים שוכבים על הדרגשים בצריף ב”מחנה הקטן”, מראות קשים של גופות הנספים במחנה, הקרימטוריום ומתקני העינויים וכן תצלומים של הניצולים באירוע הזיכרון שהתקיים במחנה עם שחרורו במאי 1945. נדיר ביותר. רשומה אחת בקטלוג הספריות העולמי world cat בספריה הלאומית בירושלים. [17[ עמ'. 30 ס”מ. כתמים קלים בכריכה. מצב טוב.