"לבירור קשרנו עם הערבים בארץ" - מכתב מאת דוד בן גוריון לאחר פרעות תרפ"ט

"לבירור קשרנו עם הערבים בארץ" - מכתב מאת דוד בן גוריון לאחר פרעות תרפ"ט

מכתב מאת דוד בן גוריון בענין הקשר הנחוץ עם מערכת העיתון הערבי בכל הענינים הנוגעים ליחסי שכנים. הדפסת סטנסיל, וחתימת ידו של בן גוריון. כ"ט חשון תר"ץ 2/12/1929.

במכתבו מפרט בן גוריון את שמות החברים מרחבי הארץ אשר התמנו לעמוד בקשר מתמיד עם מזכירות הועד הפועל ומערכת העתון הערבי בכל העניינים הנוגעים ליחסי שכנים, "החברים האלה ירכזו בסביבתם חבר אנשים המכירים את ההוי והמציאות הערכית למען אסוף אינפורמציה בשביל העתון ובשביל הפעולה הכלכלית והפוליטית". הדפסת סטנסיל וחתימת ידו של בן גוריון.

המכתב נכתב חודשים ספורים לאחר פרעות תרפ"ט. הפרעות הביאו למפנה בהשקפתו של בן גוריון בסוגיית ערביי ארץ ישראל. בעוד שב־1924 הכריז כי אין תנועה לאומית ערבית, באוקטובר 1929 הכיר בה כתנועה פוליטית אשר מוסרה מפוקפק. באותם ימים הגה בן גוריון תכנית חדשה באשר ליחסי יהודים ערבים בארץ ישראל - הארץ תחולק לקנטונים אוטונומיים, יהודים וערבים; שני בתי מחוקקים, שבאחד מהם יהיה שוויון במספר הנציגים הערבים והיהודים; הקנטונים יהיו מאוחדים תחת ממשלה פדרלית יהודית־ערבית בפיקוח נציב מטעם חבר הלאומים. המשימה המכרעת בעיניו הייתה עתה יצירה מידית של רוב יהודי, באשר רק אז יתחילו הערבים לחיות עם היהודים בשלום, וכפי העולה מהמכתב שלפנינו הוא החל בפעולות של יצירת קשר עמם. 

[1] דף. נייר מכתבים רשמי של הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל הועד הפועל. חורי תיוק. מצב טוב.