גיליון השבועון "העיתון הברלינאי המאוייר" - אולימפיאדת ברלין 1936

גיליון השבועון "העיתון הברלינאי המאוייר" - אולימפיאדת ברלין 1936

גיליון השבועון Berliner Illustrirte Zeitung - "העיתון הברלינאי המאוייר" המוקדש כולו לאוליפיאדת ברלין 1936 שהתקיימה בגרמניה הנאצית - "דוח 16 הימים האולימפים" - סיכום האולימפיאדה במאמרים, ותצלומים נדירים - תעמולה נאצית מוסווית וגלויה - גיליון שלם. עורכים הראשיים: ד"ר קורט זנטנר ובורגרד פון רזניצ'ק. ברלין 1936.

גיליון היסטורי מיוחד המסכם את כל אירועי האולימפיאדה המפורסמת ביותר במאה ה־20. לצד תצלומים רבים של המשתתפים מהמדינות השונות באולימפיאדה, ושל ענפי הספורט השונים, וההשגים, זוכי המדליות והמנצחים בכל תחום, הגיליון כולו נכתב באוירת ההילה הנאצית סביב אדולף היטלר והרייך השלישי, ובכל מקום אפשרי הוא מדגיש את העליונות הגרמנית. בעמוד הראשון בגיליון מופיע תצלום גדול בו נראה אדולף היטלר וחברי הועדה האולימפית הבינלאומית על מדרגות שער המרתון. בעמוד הבא מופיעים תצלומים של אולם האצטדיון המלא בזמן צעדת נציגי המדינות המשתתפות, והכיתוב: "52 מדינות צעדו על הרמפה הגרמנית מול המנהיג והקנצלר אדולף היטלר". כמו"כ מופיעים תצלומים של ריצת הלפיד המפורסמת (הסצינה הפותחת את סרטה הידוע של הבמאית לני ריפנשטאהל "אולימפיה"), בעמוד 41 מופיע תצלום גדול של מבואות הכניסה לאיצטדיון האולימפי בברלין בו נראה סמל האולימפיאדה תלוי בין שני עמודים גבוהים. כמו"כ מופיעים כמה תצלומים של אדולף היטלר במרכז והמון הקהל הגרמני מצדיעים במועל יד והכיתוב: "דקה של חגיגיות עילאית: בתוך הים האינסופי של ידים מורמות, המנהיג וחברי הממשלה מצדיעים ללוחמים המנצחים ולדגל ארצם". באחד העמודים תצלום של שר התעמולה בגרמניה הנאצית יוזף גבלס נואם בארוחת ערב חגיגית לרגל פתיחת האולימפיאדה, הגיליון גם מציג את הספורטאים הגרמנים כשצלב קרס נראה בבגדיהם. בשני העמודים האחרונים טבלה מלאה של כל הספורטאים שזכו במדליות לפי מדינות, ועוד.

זהו הגיליון החשוב בעיתונות הגרמנית בהקשר של אירועי אולימפיאדת ברלין 1936, והאיור המופיע על דף שער הגיליון של אשה מניחה זר על ראשו של אתלט הופיע באינספור במות במשך השנים כאחד האיורים המייצגים אולימפיאדה זו.

ה"Berliner Illustrirte Zeitung" היה עיתון ההמונים הגרמני הראשון. הוא נוסד על ידי אוטו אייזלר, והגיליון הראשון יצא ב 4 בינואר 1892. העיתון הופיע כשבועון בכל יום חמישי ברציפות במשך 54 שנה עד סוף מלחמת העולם השנייה. סימן ההיכר המסחרי של העיתון היה התצלומים הרבים שהופיעו בכל גיליון - תצלומים חדים בשחור לבן היו ביטוי של אמנות וקדמה יותר מאשר ביטוי של דיווח גרידה על הנעשה. הגיליונות עסקו בכל תחומי החיים הגרמנים: חדשות, מאמרים, מידע, ובידור. בתום המלחמה הורו בעלות הברית על סגירת הגיליון, והגיליון האחרון הופיע ב-29 באפריל 1945, שכן בכל שנות המלחמה הוא עסק בתעמולה לטובת גרמניה הנאצית.

האולימפיאדה ה־11 אשר התקיימה בברלין בירת גרמניה הנאצית, תחת השלטון הדיקטטורי בתקופת השיא שלו, היא אחת האולימפיאדות הזכורות ביותר מבחינה היסטורית במאה ה־20. מערכת התעמולה הנאצית ובראשה יוזף גבלס, שר התעמולה של גרמניה, השתמשו בה לצורך העלאת המוראל הגרמני. ואכן האולימפיאדה נחשבת עד היום לדוגמה להצלחת התעמולה הנאצית. גבלס והבמאית לני ריפנשטאהל (בניצוחו של הצלם הנס ארטל) הפיקו את הסרט "אולימפיה" שיצא בשני חלקים (כשנתיים לאחר שיצא הסרט 'ניצחון הרצון' אשר הפיקה ריפנשטאהל), המציג את האולימפיאדה באור התעמולה הנאצית, תוך שימוש באסתטיקה פאשיסטית ונאצית, ובאוצר הדימויים הוויזואלי הנאצי שהוצג על ידי ריפנשטאהל, כמו גם העלאת ערכי ה"גזע" וה"פולק". הדבר נעשה באמצעות מוטיבים חזותיים שונים אשר מטרתם היתה להציג את הפיזיולוגיה המושלמת של בני הגזע הארי באמצעות צילומים אמנותיים של אתלטים יוונים. על מנת להציג מצג שווא של סובלנות המשטר כלפי חוץ, נמנעו הנאצים במהלך האולימפיאדה מלפגוע באנשים מהגזע ה"נחות" (יהודים, שחורים וכדומה), והוסרו כל השלטים כנגד היהודים. אך עם זאת, לאחר האולימפיאדה נשמעו טענות כי השחקנים הופלו לרעה בגלל מוצאם. היהודים ובכללם היישוב הארץ ישראלי החרימו את האולימפיאדה וארגנו משחקים אולימפיים אלטרנטיביים, שבהם השתתפו גם ספורטאים לא יהודים. 

96 עמ'. גיליון שלם. 37 ס"מ. מצב טוב - טוב מאד.