ספרו של ניקולס וויילינגר לטובת היהדות - הספר אשר נאסר על ידי הכנסייה הנוצרית. אוגסבורג, 1730 - מהדורה ראשונה

ספרו של ניקולס וויילינגר לטובת היהדות - הספר אשר נאסר על ידי הכנסייה הנוצרית. אוגסבורג, 1730 - מהדורה ראשונה

Huttenus Delarvatus Das ist: Warhaffte Nachricht von dem Authore oder Urheber der verschreyten Epistolarum Obscurorum Virorum Ulrich von Hutten- חדשות ברורות מהמחבר של הכתב Epistolarum Obscurorum Virorum Ulrich von Hutten מאת Johann Nikolaus Weislinger. הוצאת Constanz [Konstanz] und Augsburg: Martin und Thomas Wagner. ספרו של המלומד הנוצרי לטובת היהודים אשר נאסר על ידי הכנסייה.  אוגסבורג, 1730 - מהדורה ראשונה. גרמנית. עמוד השער מקופל - מודפס באותיות אדומות ושחורות. רישום בעלים משנת 1739. לוחות תחריט.

ספרו מעורר המחלוקת של Johann Nikolaus Weislinger [1691-1755] אשר שנתיים לאחר פרסומו נכנס לרשימת הספרים האסורים על פי הנצרות בשל היותו מביע עמדה אוהדת כלפי היהדות ומקורותיה, ומזוהה עם עמדותיו של יוהנס רויכלין הפולמוסן לטובת היהודים. המחבר - כומר, תיאולוג, שנוי במחלוקת אשר הציף מחדש בספרו את המחלוקת הקדומה בין יוהנס רויכלין ליוהנס פפרקורן באשר ליחסה של הנצרות ליהדות. בין יתר התחריטים של כמה דמויות שנויות במחלוקת מבחינת הנצרות, מופיע בספר תחריט דמותו של יוהנס רויכלין  [1455-1522] - מעשה שהביא עליו ביקורת מהכנסייה הנוצרית. רוכלין היה הומניסט גרמני וחוקר השפות יוונית ועברית. במשך רוב חייו עמד בראש המלמדים יוונית ועברית בגרמניה, הוא היה ממקדמי לימודי העברית באוניברסיטאות השונות באירופה כולה. רויכלין היה מתנגדו החריף של הסופר האנטישמי יוהנס פפרקורן, ובמשך שנים פרסם מאמרים נגדו. רויכלין ידוע גם בשל החיבור שכתב "המלצות האם להחרים להשמיד ולשרוף את כל ספרי היהודים", בשנת 1510, לבקשת הקיסר הרומי הקדוש. היה זה בעיצומו של קרב פנים נוצרי שניטש סביב השאלה - האם לשרוף את כל הספרים היהודיים. אותו חיבור ציין אבן דרך בהיסטוריה של יחסי יהודים נוצרים, במסגרתו הגן המלומד הנוצרי על זכות היהודים לשמור על ספריהם ולגור בקרבת נוצרים, וקרא שלא להביע התנגדות לכתבי היהודים. באותה העת מצוי היה רויכלין עצמו, בשל הגנתו על היהודים, בעיצומה של מערכה אישית וציבורית. זאת במסגרת מה שמכונה "מלחמת הספרים", שהתנהלה מול המלומד יוהנס פפרקורן, במהלכה רויכלין אף עמד למשפט אינקווזיטורי. בשנת 1513 הוא הועמד למשפט של אינקוויזיציה במיינץ, ואחר כך ברומא. במאבק משפטי זה הוא נעזר ביעקב פרובנציאלי שהיה מקורב לאפיפיור. המשפט הסתיים בשנת 1516 בניצחון של יוהנס רויכלין. מה הוביל את רויכלין להיכנס למאבק מר שכזה בראשי הכנסייה, לא ברור להיסטוריונים עד היום ועדיין מתנהל ויכוח היסטוריוגרפי שוקק. הספר שלפנינו מצדד לטובת ההשקפה המתונה שעיצב רוכלין, ובשל כך הכנסייה אסרה אותו.

 

62, 519 [1] עמ' + [5] לוחות תחריט. כריכה מקורית. שדרת עור. קרעים בשדרה. עמוד השער מקופל - מודפס באותיות אדומות ושחורות. מצב טוב.