הצוואה של ד"ר משה וואלך ז"ל כתובה בכתב ידו

הצוואה של ד"ר משה וואלך ז"ל כתובה בכתב ידו

"אני הח"מ ד"ר משה וואללאך הידוע גם בשם ד"ר מוריץ וואללאך, בהיותי בדעה צלולה ומיושבת ומבלי כל כפיה ואונס והשפעה בלתי הוגנת, ומרצוני החפשי מצווה בזה מה שיעשה ברכושי אחרי אריו"ש (אריכות ימים ושנים) שלי...". הצוואה של דמות ההוד המיתולוגית-  ד"ר משה וואללאך מייסד בית החולים שערי צדק, כתובה כולה בכתב ידו וחתימתו. נדיר ביותר.

צוואה מפורטת בה כותב ד"ר וואלך כי: "הנני מצהיר שצוואתי זו היא צוואתי האחרונה, ובעלת תוקף חוקי, ואין לכל צוואה אחרת שעשיתי לפני צוואה זו כל ערך חוקי". לאחר שמבקש הוא כי יחלקו רכושו בין שלשת אחיו מתנה ד"ר וואלך בצוואתו כי לא תנתן שום רשות להשתמש ברכושו באופן שיעשה עליו או בגללו כל חלול שבת ומועדי ישראל, 25% מהרכוש הקדיש הוא 'למטרת הקדש לטובת תלמידי חכמים שתורתם אומנותם" וכותב: "הקדש זה ישא את השם "הקדש הורן-וואללאך", ומוסיף כי ההכנסות של ההקדשות "יוקצבו לתלמידי חכמים נזקקים מתלמידי ובוגרי ישיבת בית יוסף צבי בירושלים, לשם סדור מקום מגורים... והחצי השני יוקצב לתלמידי חכמים נזקקים מישיבת קול תורה בירושלים לשם סדור מקום מגורים לאחר נשואיהם, וכן מוסיף דברים בענין גביית פיצויים המגיעים לו ממדינת ישראל על הפקעת קרקעות שהיו שייכות לו. 

ד"ר משה וואלך [1866-1957]: רופא יהודי ממוצא גרמני, מדמויות ההוד בירושלים של מעלה, יוזם, מייסד, ומנהל בית החולים 'שערי צדק'. בצעירותו למד רפואה בברלין ובווירצבורג. הגיע לירושלים בדצמבר 1890 בגיל 24, בשליחותו של "ארגון הפקידים והאמרכלים" באמשטרדם שסייע ליישוב היהודי בארץ. באותה תקופה היו בירושלם כולה עשרה רופאים יהודים בלבד. בהגיעו לירושלים נעשה מקורב לרבי יוסף חיים זוננפלד. בשנת 1901 הקים ד"ר וואלך את בית החולים 'שערי צדק' שנקרא על שם השכונה בה שכן, באמצעות כספים שאסף בחו"ל. סיפורים אינספור סופרו על אישיותו הנפלאה אשר מיזגה מדות סותרות - כלפי חוץ הראה פנים נוקשות, אך בלבו הרחב דאג באופן אישי לחולי העיר במסירות נפש יום ולילה. בית החולים שהקים נחשב בזמנו למשוכלל והמתקדם במזרח התיכון. ד"ר וולך היה גם מנהל בית החולים וגם הרופא הראשי בו, הוא תמיד נשא עליו את צרור מפתחות בית החולים שאת כל דלתותיו נעל בעצמו, ואף יוחד לו חדר בו היה גר בתוך מבנה בית החולים. כה היתה דומיננטית דמותו של ד"ר וואלך בבית החולים ובירושלים בכלל עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה כונה בית החולים על ידי הציבור הירושלמי בשם "בית החולים וולך". וילהלם השני, קיסר גרמניה, העניק לד"ר וואלך תואר כבוד, כשביקר בירושלים, ובשנת 1944 אף קיבל מהנציב העליון את אות הכבוד של הקיסרות הבריטית. בזקנתו קיבל ד"ר וולך את התואר אזרח כבוד של העיר ירושלים על פעליו הרבים. (לפניו היו רק ארבעה אנשים שקיבלו את התואר: חיים ויצמן, יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון והרב יהודה לייב פישמן מימון). ד"ר וואלך נפטר בשיבה טובה בגיל תשעים. בהלוויתו השתתף המון רב, והוא נקבר בבית העלמין שערי צדק הסמוך לבית החולים. בצידו של בית העלמין קרוי רחוב על שמו.

[4] עמודים כתובים. 33 ס"מ.

מצורפים שני דפים שהוקלדו במכונת כתיבה. האחד מטעם ישיבת 'עץ חיים' המאשר כי קיבלו ספרים מ"העסקן הישיש ד"ר משה וואלך הי"ו" [אלול תשט"ו 1954], והשני מטעם הנהלת בית החולים שערי צדק, לגבי המחאות של ד"ר וואלך לאחר פטירתו.