עץ הדר - ספרו ההלכתי הראשון של הראי"ה קוק בארץ ישראל - נתחבר במשך כשבועיים בלבד - מהדורה ראשונה

עץ הדר - ספרו ההלכתי הראשון של הראי"ה קוק בארץ ישראל - נתחבר במשך כשבועיים בלבד - מהדורה ראשונה

עץ הדר, "משא ומתן של הלכה על היתרון אשר לאתרוגים הכשרים המשומרים של אחינו בני המושבות בארה"ק תוב"א, ופסולן של המורכבים" מאת הרא"יה קוק, ירושלים, תרס"ז (1907) - הספר ההלכתי הראשון שכתב הראי"ה לאחר עלייתו ארצה, וחיברו במשך כשבועיים. הוצאת שמואל הכהן קוק אחיו של המחבר. דפוס ישראל דב פרומקין, ירושלם. מהדורה ראשונה.

בחודש שבט ה'תרס"ז (1907) כתב הראי"ה לאחיו הרב דוב הכהן קוק: "באלו הימים כתבתי מעט בעניין האתרוגים המורכבים... אפשר הדבר, שידפיס שמואל שי', או האגודה "פרי עץ הדר", איזה קונטרס ממני בזה". לדבריו, כל אתרוגים הגדלים בפרדסי ארץ ישראל, ללא פיקוח רבני, "הם כמעט בוודאי מורכבים" והוא בא:  "להזכיר לרבים את הדבר הפשוט שהחל למורת לבבנו להשתכח", ומתאר כיצד הרכבת האתרוגים בלימונים כה פשטה בארץ, עד שלא נותרו פרדסנים שיודעים לגדל אתרוג שלא באמצעות הרכבה , ו"כמעט כל האתרוגים הנמכרים בכל העולם הם מורכבים".

 כשבוע לאחר מכן ציין שלאחר שבועיים של עבודה, הוא עומד באמצע הכתיבה. בחודש ניסן ציין כי הקונטרס עומד באמצע ההדפסה. המודעות הראשונות על פרסומו נדפסו בעיתונות בתחילת חודש סיוון. לימים כתב בנו של הראי"ה הרב צבי יהודה קוק כי בספר זה ישנו "גילוי מיוחד של חריפות, כמעין המתגבר, מעניין לעניין ומדבר לדבר – שלא כדרכו הרגילה של הרב. וכל אותה הפגנה של חריפות... הייתה להרבות התעניינות של הלמדנים בנושא" (צבי קפלן, 'הדרו של "עץ הדר"', בתוך: בשיפולי גלימתו, ירושלים תשס"ט, עמ' 59).

מספרי ההלכה החשובים שהוציא הראי"ה קוק בארץ ישראל, ובו הראה את כוחו הגדול בברור גודל מעלת האתרוגים הגדלים בארץ ישראל. מטרתו של הראי"ה בספר היתה לעודד את יהודי הארץ והעולם, לרכוש את אתרוגי ארץ ישראל שגדלו במטעי איכרים יהודים. מאז בואו ארצה ותחילת כהונתו כרבה של יפו ושל המושבות הסמוכות לה, וגם בשנותיו המאוחרות כרבה של ירושלים, עודד הראי"ה קוק הפצת אתרוגי ארץ ישראל שגדלו בפרדסים בבעלות יהודית בארץ ישראל, אלה היו לדבריו "בטוחים מהרכבה וכשרים בבירור". הראי"ה פיקח בעצמו על גידול האתרוגים בפרדסי הארץ. במיוחד עודד את אגודת הארצישראלית "פרי עץ הדר" (מחלקה בתוך אגודת הפרדסנים "פרדס"), אשר החלה לפעול במחצית שנות התר"ס, ועמדה תחת פיקוחו והשגחתו. הראי"ה הקדיש לנושא למעלה מחמישים אגרות.

ר' שמואל הכהן קוק, אחיו של המחבר העתיק את כתב היד, חילק אותו לפרקים, והשיב אותו לראי"ה, שהוסיף ושינה עוד. הספר נדפס בבית הדפוס של ישראל דב פרומקין בירושלים, והאח שמואל היה אחראי על הפצתו. הראי"ה תכנן להוציא חוברות נוספות בנושא, אך למעשה היה זה החיבור היחיד שנתפרסם.

[2], ב-י, טז עמ', יז-סב דף. מעטפת נייר [מנותקת], מצב טוב מאד.