"ובחנוני בזאת אם לא יפתח לכם ה' ארובות השמים עד בלי די כמשמעו ומדרשו" כתב שדרו"ת מאת ראשי העדה האשכנזית פרושית בצפת ...

"ובחנוני בזאת אם לא יפתח לכם ה' ארובות השמים עד בלי די כמשמעו ומדרשו" כתב שדרו"ת מאת ראשי העדה האשכנזית פרושית בצפת ובירושלים - חתום בידי תלמידי הגר"א מוילנה ובראשם רבי ישראל משקלוב

כתב שדרו"ת מאת ראשי העדה האשכנזית הפרושית בצפת ובירושלים - חתום בידי גדולי תלמידי הגר"א מוילנה ובראשם רבי ישראל משקלוב. יום ד' י"ג כסלו שנת יכי"ן שא"ר לעמו לפ"ק, [תקצ"א 1831] פה עה"ק ירושלים וצפת". כתיבת סופר וחתימות ידם של הרבנים.

כתב שדרו"ת חשוב אשר נכתב בימים קשים לכולל ראשי העדה האשכנזית הפרושית בצפת ובירושלם כפי שמתואר מצבו: 'הנדכאים ונלחצים ונדחקים מסובלים בסבל החובות, אשר אין בשום כולל חובות רבות ועפות מרובה כמו בכוללינו ובמדינתנו... וחדלו כל הפרנסות וידל ישראל מאד'. הכתב הוכן על ידי סופר עם מקום ריק למילוי שם התורם, וחתימות ידם של ראשי הכולל, והוא כוון לתורמים שמעולם עדין לא תרמו לקופה : "כי עזרתו הוא עזרת כוללנו, אשר מעולם לא קיבלנו עזרתם באה"ק...". 

בשולי האגרת חתימות ידם של תלמידי הגר"א המפורסמים שעלו לארץ ישראל לאחר פטירתו ["הממונים וראשי הישיבות בשתי הקהילות הקדושות ירושלים וצפת"] והניחו את היסוד הראשון ליישוב היהודי בארץ ישראל, בראשם רבי ישראל משקלוב - ממנהיגי 'עליית תלמידי הגר"א' מחבר ספר 'פאת השלחן'. הגיע ללמוד אצל הגר"א מווילנה סביב שנת 1796, ביחד עם חברו רבי מנחם מנדל משקלוב. עלה לארץ ישראל בשנת תק"ע [1810], וכבר בשלהי חורף אותה שנה, חודשים ספורים לאחר שהגיע לארץ ישראל, יצא בעצמו לוולוזין למטרת איסוף כספים, שם קבל עזרה והמלצה לפעולתיו בעיקר מרבי חיים מוולוז'ין. מסעו זה עבר בין היתר בווילנה, בוורשה ובמינסק (שם הדפיס  את ספרו "תקלין חדתין" על התלמוד הירושלמי מסכת שקלים). הוא שב לארץ ישראל בקיץ תקע"ג. חזרתו לארץ ישראל ולצפת ידעה סבל רב, בדמות מחלת הדבר שפרצה שם, ורעייתו שנפטרה. בהגיעו לירושלים יחד עם בני הקהילה שברחו מצפת, פרצה גם שם מגפה ובזה אחר זה נספו כל משפחתו. את פעילותו לביסוס הכולל סיכם הוא עצמו: "ובכל כחי ומוחי ותוכי יגעתי ונתתי את לבי להשיג הלוואות, לתת לכל אנשי כוללנו ולכל עניי כוללנו, שלא היה להם בית הסדר, והושבתים בכפר פקיעין, ששם היה שקט... שהייתי גרמא בהצלת נפשות יקרות", בט' בסיון ה'תקצ"ט נסע לטבריה, שם נפטר ונקבר.

כמו"כ מופיעות חתימות ידם של רבי חיים כהן [אב"ד פינסק והגליל], רבי אריה ליב ליאון, רבי נתן נטע ב"ר סעדיה, רבי נתן נטע בן הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב. (רבי נטע הגדול, עלה לירושלים בעלייה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ח, והנהיג את העדה בירושלים), רבי אריה נאמן (מרקוס) מקיידאן (ממייסדי בית הכנסת 'החורבה'), ורבי שלמה זלמן במוהר"ז וולף הכהן.

[1] דף: 25x19 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב מאד.